close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הכרזה תשס"ח ניסן ט' ח


ידיעון הסנהדרין א'

השתתפות בתפילה בבית כנסת של חוג אחר

במסכת ברכות (ו,ב) מובאים דברי האמוראים רבי חלבו בשם רב הונא:

"כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו. ואברהם אבינו, מנא לן דקבע מקום? דכתיב: "וַיּשַׁכְֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשׁרֶ עָמַד שׁםָ אֶת פְּניֵ ה'" (בראשית יט,כז),

ואין עמידה אלא תפילה".

ועוד שם (ז,ב) מובאים דברי האמורא רבי יוחנן בשם התנא רבי שמעון בן יוחי:

"כל הקובע מקום לתפלתו, אויביו נופלים תחתיו".

דברי התלמוד הללו נפסקו להלכה בשלחן ערוך אורח חיים (סימן צ סעיף יט):

"יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך, ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע".

טעמים רבים נאמרו במפרשי התלמוד והשלחן ערוך להלכה זו, כשלהבדלים ביניהם יש משמעות הלכתית שונה הנדרשת והמתבקשת מכל אחד מן הטעמים (לדוגמה: לחלק מן הראשונים הצורך בקביעת מקום הוא רק למתפללים בביתם - ספר המכתם, רבינו יונה ועוד - בעוד שלדעת ראשונים אחרים הינו גם בבית הכנסת - רא"ש, מאירי ועוד).

כמו כן, אך מסיבות וטעמים אחרים, ראוי לו לאדם לקבוע לו מקום לתפילה המתאים לנוסח בו הוא מתפלל, וזאת כדי למנוע שאלות הלכתיות הצצות ועולות למתפללים במניינים המתפללים בנוסח שונה (ולדוגמה: האם מתפלל ספרדי יוצא בקריאת התורה של קורא במבטא אשכנזי וכדו').

על אף ההלכות הנ"ל, הוחלט במושב הסנהדרין לקרוא לכל הציבור, לקבוע מספר פעמים בשנה להתפלל בבית כנסת של חוג אחר ושל עדה אחרת, במטרה לחזק ולהעצים את הקשר בין כל שבטי ישראל.

מומלץ להעדיף את ליל שבת מברכים[1], או ליל שבת שלאחר ראש חודש, כמועד קבוע שקל לזוכרו ולהתמיד בו. בתפילת ליל שבת, אין כידוע, קריאת התורה, ונמנעים בתפילה זו ספקות הלכתיות, וכנ"ל.

כמו כן, מומלץ לצרף את הילדים לתפילות אלו, דבר שיסייע מאוד מבחינה חינוכית להבין ולהרגיש שכל חוג וכל עדה הם קדושים וחשובים בעיני הקב"ה (בעוד שכשמקפידים - הקפדה קנאית - להתפלל במניין מסויים ומוגדר, גורם הדבר להרגיש שכל מניין אחר אינו מייצג נכונה את היהדות).

המסמך המקורי בעברית (pdf)

הערות שוליים

  1. בשבת בה מברכים את החודש, מזכירים בברכת החודש: 'חברים כל ישראל', ועל כן מומלץ דוקא בשבת זו, בה נאמר משפט זה, להשתתף בתפילה של מניין אחר / חוג אחר - להזכיר את חובתנו במצוות אחדות האומה.