הכרזה תשס"ח ניסן ט' ז
סידור תפילה לבני נח
התפילה כוללת היבטים שונים, כשבמרכזה - שבח והודיה לבורא העולם, ומאידך - תפילה ובקשה מהאל.
התפילה אינה שייכת רק ליהודים, וגם לא רק לבני האדם, היא משותפת לכל הבריאה המשבחת ומשוועת לאדון הכל. וידועים הם ומפורסמים פסוקי 'פרק שירה' המכילים את שירת ותפילת כל הנבראים.
מפורסמת ומרגשת היא תפילתו של המלך שלמה ביום בו נחנך בית המקדש בהר הבית, בתפילה זו אמר - בין היתר - שלמה המלך:
"וגְַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשׁרֶ א מֵעַמְּ ישִׂרְָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שׁמְֶ. כִּי ישִׁמְעוּן אֶת שׁמְִ הַגָּדוֹל ואְֶת ידְָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲ הַנְּטוּיהָ וּבָא והְִתפְַּלֵּל אֶל הַבַּיתִ הַזֶּה. אַתּ הָ תּשִׁמְַע הַשּׁמַָיםִ מְכוֹן שׁבְִתּ ֶ ועְָשׂיִת כְּכֹל אֲשׁרֶ יקְִרָא אֵלֶי הַנָּכְרִי לְמַעַן ידְֵעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שׁמְֶ לְירְִאָה אֹתְ כְּעַמְּ ישִׂרְָאֵל...". (מלכים א, ח,מא-מג)
ואמנם הגויים בכל רחבי תבל נושאים תפילה, כל גוי וגוי בדרכו הוא ובנוסח המותאם לאמונתו.
אולם, היות וכל הגויים -המוגדרים בהלכה כ'בני נח' - מצווים לקיים את שבע מצוות בני נח, ומחובתנו כיהודים להביאם לקיום מצוות אלו שבסיסם האמונה באל אחד והשגחתו על ברואיו, הרי שמן הראוי שגם נמצא להם נוסח תפילה שיתאים לעיקרי האמונה בה הם מחוייבים. בינתיים, התאחדו קבוצות בני נח המתגוררות בארצות הברית וערכו סידור תפילה שאותו הם מייעדים לכלל אומות העולם. סידור זה הועבר לביקורת לבית הדין של בני נח שעל יד הסנהדרין, כדי לקבל את הסכמתו לנוסח ולתכנים המצויים בו. הסנהדרין מינתה מומחה לבני נח, הבקי בשפה האנגלית, שקיבל לידו את הסידור לבדיקה כדי לעבור על תכניו, תוך שהוא מתייעץ בכל עניין הטעון בירור עם אב בית הדין (הבקי בכל הקשור לבני נח), ואכן נמצא הסידור מתאים לבני נח ועונה על המצופה מסידור המיועד לכל גויי הארץ. בעקבות זאת ניתנה הסכמה לסידור וברכה למי שיוציא אותו לאור. הסידור כבר יצא לאור ומשמש אלפי בני נח ברחבי תבל.
השתתפות בתפילה בבית כנסת של חוג אחר
במסכת ברכות (ו,ב) מובאים דברי האמוראים רבי חלבו בשם רב הונא:
"כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו, וכשמת
אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו.
ואברהם אבינו, מנא לן דקבע מקום? דכתיב: "וַיּשַׁכְֵּם אַבְרָהָם
בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשׁרֶ עָמַד שׁםָ אֶת פְּניֵ ה'" (בראשית יט,כז),
ואין עמידה אלא תפילה".
ועוד שם (ז,ב) מובאים דברי האמורא רבי יוחנן בשם התנא רבי שמעון בן
יוחי:
"כל הקובע מקום לתפלתו, אויביו נופלים תחתיו".
דברי התלמוד הללו נפסקו להלכה בשלחן ערוך אורח חיים (סימן צ סעיף יט):
"יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך, ואין די
במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל, אלא גם בבית הכנסת
שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע".
טעמים רבים נאמרו במפרשי התלמוד והשלחן ערוך להלכה זו, כשלהבדלים
ביניהם יש משמעות הלכתית שונה הנדרשת והמתבקשת מכל אחד מן
הטעמים (לדוגמה: לחלק מן הראשונים הצורך בקביעת מקום הוא רק למתפללים בביתם
- ספר המכתם, רבינו יונה ועוד - בעוד שלדעת ראשונים אחרים הינו גם בבית הכנסת
- רא"ש, מאירי ועוד).
כמו כן, אך מסיבות וטעמים אחרים, ראוי לו לאדם לקבוע לו מקום לתפילה
המתאים לנוסח בו הוא מתפלל, וזאת כדי למנוע שאלות הלכתיות הצצות
ועולות למתפללים במניינים המתפללים בנוסח שונה (ולדוגמה: האם מתפלל
ספרדי יוצא בקריאת התורה של קורא במבטא אשכנזי וכדו').
על אף ההלכות הנ"ל, הוחלט במושב הסנהדרין לקרוא לכל הציבור, לקבוע
תפילה בבית כנסת של חוג אחר ידיעון הסהנדרין
70
מספר פעמים בשנה להתפלל בבית כנסת של חוג אחר ושל עדה אחרת,
במטרה לחזק ולהעצים את הקשר בין כל שבטי ישראל.
מומלץ להעדיף את ליל שבת מברכים 1, או ליל שבת שלאחר ראש חודש,
כמועד קבוע שקל לזוכרו ולהתמיד בו. בתפילת ליל שבת, אין כידוע, קריאת
התורה, ונמנעים בתפילה זו ספקות הלכתיות, וכנ"ל.
כמו כן, מומלץ לצרף את הילדים לתפילות אלו, דבר שיסייע מאוד מבחינה
חינוכית להבין ולהרגיש שכל חוג וכל עדה הם קדושים וחשובים בעיני הקב"ה
(בעוד שכשמקפידים - הקפדה קנאית - להתפלל במניין מסויים ומוגדר, גורם הדבר להרגיש
שכל מניין אחר אינו מייצג נכונה את היהדות).
1 בשבת בה מברכים את החודש, מזכירים בברכת החודש: 'חברים כל ישראל', ועל כן
מומלץ דוקא בשבת זו, בה נאמר משפט זה, להשתתף בתפילה של מניין אחר / חוג אחר
- להזכיר את חובתנו במצוות אחדות האומה.
המסמך המקורי בעברית (pdf)