המבנה ההיררכי של בית-הדין הגדול

הסנהדרין הינה מקבץ של 71 תלמידי החכמים היותר חשובים בדור הנאותים לשבת בו, שתפקידו לפרש את דברי התורה, להכריע במחלוקות, כדי שתהיה התורה אחת ולא תורות של עדרים עדרים, ולדון בענינים עקרוניים של ניהול תורת ישראל.

בראש הסנהדרין עומד נשיא ולו סגן אב בית דין הממלא מקומו בהעדרו. חברי הסנהדרין יושבים בישיבותיהם במתכונת של גורן (חצי מעגל). החלטות מתקבלות עפ"י הכרעת דעת הרוב בהצבעה מסודרת, למעט בדיני נפשות בהם לא מספיק יתרון של דיין יחיד לחיוב. לא תמיד נחוצה ישיבתם של כל 71 החברים, למיצער חייבים להיות נוכחים 23 כדי שהמושב יחשב לישיבה סנהדרינית.

היררכיית הנהגת הסנהדרין ראשי הסנהדרין הם

1 - רבי עדין (אבן-ישראל) שטיינזלץ, נשיא
2 - רבי יואל שוורץ, אב בית הדין
3 - רבי דוד בר חיים, סגן אב בית הדין

הבתי דין נתמכים על ידי פקידי הממשלתי הבאים
מנכ"ל
מזכיר

תפקידים פעילים של תתי בתי מישפט ותתי-וועדות

במסגרת הסנהדרין פועלים (ומתוכננים לפעול – מסומנים ב*) בתי הדין והוועדות הבאות בהן פועלים רבנים ויועצים מקצועיים:

א. בית הדין הקבוע לניהול שוטף של עניני הסנהדרין בית דין זה מנהל ישיבות שוטפות שבועיות בהשתתפות חברי הסנהדרין המתפנים לבוא לישיבה, למעשה מדובר בקבוצה בעלת אופי קבוע. בראש בית הדין יושב בעל התפקיד היותר חשוב בסנהדרין הנוכח במקום. ב. בית הדין לעניני עם ומדינה תפקיד בית הדין הוא לדון בדין ודברים שבין האזרחים למדינה. אב בית הדין -  רבי ישראל אריאל (רבי אריאל מכהן גם בתפקיד ראש מכון המקדש). ג. בית הדין לבני נוח תפקיד בית הדין הוא לקדם את פרשנות התורה בנושאים של בני נוח, לארגן את כל בני האדם בעולם להיות שומרי המצוות בהן נצטווה נוח.   ד. ועדה מדינית מטרות הועדה – ניתוח בעיות כלכליות חברתיות כדי לגבש המלצות לדרכי פעולה. ניתוח בעיות צבא ומלחמה וגיבוש המלצות לדרכי פעולה. לנושא זה מגוייסים גם מומחים להיסטוריה צבאית קציני צבא ומומחים למדיניות.   ה. ועדה לארגון העם היהודי   ו. ועדה לעניני בריאות ואקולוגיה   ז. ועדה לעניני חינוך *ח. ועדה לעניני קרבן פסח *ט. ועדה לשבטי ישראל האובדים *י. ועדה לעניני הנכרים בארץ ישראל

י"א. ועדה לתקשורת בראשה עומד רבי הלל וייס (פרופ' לספרות ישראלית) שהינו דובר הסנהדרין. *י"ב. בי"ד למינוי חברים. *י"ג. בי"ד בינלאומי. י"ד. ועדה להשבה בתשובה  ט"ו. ועדת מחקר לאיכון המיקום המדויק של המקדש והמזבח. בראש הוועדה עמד רבי צבי עידאן. הועדה סיימה עבודתה העיקרית והגיעה גם למסקנות שפורסמו ברבים. ט"ז. ועדה לעניני ארגון י"ז. ועדה לגיוס רבנים חדשים י"ח. פסיקה הלכתית לחיילים. מרכז - רבי דב מאיר שטיין בסיוע חברי הסנהדרין ומוסדותיה. י"ט. ועדת ייזום של בעלי התפקידים מטרת הוועדה ייזום נושאים לדיון, דיון בהתאמת רבנים לסנהדרין, טיפול בתחומי אחריות. בראש הועדה הנשיא – רבי עדין אבן ישראל (שטינזלץ). *כ. ועדה למינוי מלך מטרת הוועדה איתור אישיות מתאימה שתוכל להנהיג אתת עם ישראל. המושג מלך לאו דווקא אלא יכול להיות גם כראש ממשלה, נשיא וכיו"ב. כ"א. ועדה כלכלית

שותפות עם חברות אקדמיות
מיספר חברות אקדמיות של פרופסורים ואנשי מחקר יהודים מן הארץ ומהגולה משמשים כיועצים בשירות הסנהדרין. הדבר משמש מקור עיקרי למידע וייעוץ מקצועי לעשרות תחומים במדעי הטבע, חברה, רפואה ורוח.

דמוקרטיה במסגרת של דת תורה

הממשלה ההיסטורית של העם היהודי מורכבת ממערכת פרלמנטרית של שני גופי בתי מחוקקים. זה כולל את הסנהדרין; גוף דומה לבית העליון או לחדר המחוקק ובית תחתון מקביל שמייצג את צרכי האוכלוסיה.

א) הסנהדרין היא "בית המלומדים". בשונה מכמה בתי נבחרים חברי בית עליון זה אינם נבחרים או מקומם קבוע.  כל מלומד, בכל זמן, יכול להשיג מקום בתור מחוקק ע"י הוכחת רמה גבוהה יותר של מלומדות בחוק היהודי מאשר מחוקק נוכחי.

ב) בזמנים במשך ההיסטוריה היהודית התקיימה גם "אספת נבחרים" מקבילה.  במקור הורכבה מבית דין מלכותי של המלוכה החוקתית, אבל בחברה דמוקרטית יכולה להיות מורכבת מאספה אזורית של נבחרים מייצגים. צרכי האוכלוסיה יוצגו עפ"י גודלה, במקור עפ"י כוח פיאודלי, אבל בזמן החדש הם יכולים להיות מיוצגים ע"י כוח ההצבעה. ראש הבית התחתון יכול להיות ה Monarch, Reish Galuta <<לא מצאתי פירוש, אפשר להוריד>> או ראש הממשלה. יהיה לו הכוח לאסוף מיסים ויהיה ראש הרשות המבצעת של הממשלה. הוא יהיה כפוף רק לסנהדרין.

מערכת זו של שני גופי בתי מחוקקים הייתה בעלת השפעה גדולה על המבנה החברתי של רבים מבתי מחוקקים של מערב אירופה.

* מתוכננים לפעול