שיתוף 

בית הדין לעניני בני נוח
מזכיר: הרב אמנון חבר טל: 054-9400909 b.d.hartzion@gmail.com

מהו הפירוש ומשמעויות של ההצרה של בני נח לפני בית הדין?

השאלות להלן הוצגו לבית הדין לבני נח; עד שתשובות שלמות עם המקורות יפורסמו בעתיד, כאן נמסרו קיצור פסק הדין, שאין לסמוך עליהם הלכה למעשה.

ביום ו בטבת, נשאלו השאלות:

מהן המשמעויות ההלכתיות של ההצהרה

שאלה: מהן המשמעויות ההלכתיות של ההצהרה שמצהירים בני נח בפני בית דין יהודי לאמור שהם מקבלים עליהם את שבע מצוות בני נח?

תשובה:

כדי להשיג מעמד פורמלי, בן נח מצהיר הצהרה לפני בית דין יהודי. לפי רוב הדעות, יש ערך להצהרה בן נח על הצהרת בן נח על קבלת מצוות בני נח בפני בית דין רבני, לפיכך מתפקידי בית דין לקבל הצהרות כאלה.

בית הדין מקבל הצהרות כדי לאפשר לבני נח חוויה דתית עמוקה יותר, אשר שכרה בצדה, לפי הכלל שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. בתהליך ההצהרה, בן הנח עומד לםפני בית הדין ומצהיר על כוונתו לקיים שבע מצוות בני נח. אין הצהרה זו שבועה, ואין בית הדין יכול – ולכן אינו נדרש - לבדוק את קיום ההצהרה.

זוהי הצורה הקלה והפשוטה של הצהרה. לאחר ההצהרה בית הדין מאשר את קבלת ההצהרה בתעודה האומרת שפלוני מסר הצהרה כזו. בתעודה לא נאמר יותר מכך.

ההצהרה מבטאת כוונת המצהיר לקיים את הלכות בני נח.

אין בקבלת ההצהרה אישור שבית הדין יודע או מסכים לפעולותיו של המצהיר, או להבנתו את שבע המצוות.

מה קורה אם אדם שהצהיר עובר על אחת המצוות?

שאלה: מה קורה אם אדם שהצהיר עובר על אחת המצוות? בעת האחרונה נשמעו טענות מבני נח על אפשרות של ניצול מעמד ההצהרה וקבלת התעודות על ידי אנשים בני בליעל, מסיונרים, שכוונתם להשתמש בתעודות בפעולות מסיונריות או אחרות. הוצע לערוך חקירה של המועמדים להצהיר על קבלת המצוות.

תשובה: אין זה תפקיד בית הדין בענין זה. הגישה היסודית היא, שבבירור משפטי מובאים ראיות לבית הדין על ידי הצדדים, באופן דומה מאד לדרך ניהול משפט במסורת האנגלו-סקסית. אין בית הדין מנהל חקירות מטעמו, ואין לבית הדין כלים לערוך חקירות.

השיטה המסורתית היא שבית הדין שומע טענות הצצדים, שומע עדויות, בוחן מסמכים וראיות, ומוציא פסק דין, ומוסר מסמכים המעידים על מעשה בית הדין לצדדים.

במקרה של גיור, למשל, בית הדין מחליט אם לקבל את האדם הפונה ולאשר את גיורו לאחר שיחה אתו ולאחר שבית הדין משתכנע בשיחה עם המתגייר כי הוא אמיתי בדבריו. תהליך זה אורך כמה פגישות; השיטה היא לבדוק את המוטיבציה של המועמד על ידי סירוב לגיירו.

אם יש היכרות טובה עם המועמד לגירות וכוונותיו אמיתיות ורצינותו ידועה, המועמד לגיור עשוי להתקבל גם בפגישה הראשונה.

במטרה לערוך בדיקה מינימלית של אמיתות כוונות בן נח המצהיר על קבלת המצוות, הוחלט על ידי בית הדין בענייני בני נח בראשות הרב יואל שוורץ שליט"א שיכלל בהצהרתו של מי שבא מרקע נוצרי ש"האיש ההוא" אינו ולא היה חלק מאלוקות, ולא היה ולא יהיה משיח.

החלטה זו אינה החלטה הלכתית בענין האמונה של בני נח, אלא החלטה נוהלית בלבד. בענין האמונה של בני נח יש מגוון דעות הלכתיות, ובית הדין לא הכריע בענין זה.

מה בענין אדם שאומר ש"האיש ההוא" משיח?

שאלה:

מה בענין אדם שאומר ש"האיש ההוא" לא היה "אלוקי" אבל היה או יהיה משיח?

תשובה: דעת בית הדין היא שאדם המאמין ש"האיש ההוא" היה משיח אינו עובר על איסור עבודה זרה. אך הענין הוא כדלהלן: שנראה, שאדם מרקע נוצרי המאמין כי "אותו האיש" היה משיח, לא השלים את תהליך ההתנתקות מהנצרות. הבעיה בענין זה היא חמורה בכך, שיש בעיה בהבנת המונח "משיח". במסורת הנוצרית נראה שהכוונה היא, ש"המשיח" הוא "שליח אלוקי" "להציל את העולם", כלומר: המשיח עצמו יש לו תכונות אלוקיות. לעומת זאת יהודי יכול לומר שהמשיח הוא "שליח האלוקים להציל את העולם" וכל הכוונה היא לומר שהאלוקים שלח אותו, אך אין כל כוונה לומר שהוא היה משהו מעל לאדם.

משום כך, נושא שהיה יכול להראות ענין אקדמי, סמנטי, הופך להיות ענין מהותי. לפיכך ההחלטה של הרב שוורץ היא, שבבית הדין שבראשותו לא יתקבלו הצהרות של אנשים מרקע נוצרי אם הם מאמינים ש"האיש ההוא" היה או יהיה משיח.

אין בכך קביעה שהצהרת אדם כזה בפני בית דין היא חסרת משמעות. יתכן ובית הדין השתכנע שהמצהיר באמת מאמין ש"אותו האיש" אינו "חלק אלוק", ואם כך הקבלה היא נכונה וראויה וברת תוקף.