הצגת המקור של יוזמת הסנהדרין

רעיון חידוש בית-הדין הגדול, והיסודות ההלכתיים לפעילות

==אמנה להעמדת בית דין גדול  על פי התורה==

מטרות: 
משפט התורה כמשפט מחייב ומוסכם בארץ 
העמדת בית דין גדול על פי  תורת ישראל 
הקמת בתי דין  הכפופים לבית הדין הגדול בכל עיר ועיר

===חידוש מצות מינוי שופטים ושוטרים===

בקבץ ד' א-להי ישראל נפוצות עמו לארץ נחלתו מוטלת החובה על הציבור והיחיד הנאמנים לברית אשר כרת הקב"ה עמנו בחורב (דברים ה, ב) לקיים מצות עשה עיקרית הכתובה בתורת משה: '''שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך''' (דברים טז, יח). וחזר הכתוב והזהירנו  '''צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ''' (דברים טז, כ).   ודרשו חכמים : כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן (רש"י על פי  הספרי).

===משפט הנכר וסכנתו===

לעומת המצווה הא-לוהית, קמה מערכת משפט המשליטה על העם מערכת חוקים נכרית. מערכת זו, הנעדרת יראת א-להים, הולכת ודוחקת את תורת ישראל לקרן זווית. במציאות, אין משפט התורה שורר בארץ.

פסקי הדין היוצאים מבית המשפט העליון מטשטשים את אופייה היהודי של המדינה, הופכים את מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה, ושוללים את זכויות העם היהודי כבעליה הבלעדיים של ארץ ישראל - דבר המסכן את המשך קיומו של עם ישראל בארצו.

המשפט הרווח רואה בתורה עניין יהודי פנימי המפריע לתרבותה של המדינה. הרבנות הראשית, והרבנויות המקומיות  הפועלות מכחה, כפופות הן, בעל כרחן, לשלטון אשר מינה אותן. תופשי התורה מנועים, ואף לעתים חוששים, מלהביע דעתם דעת תורה, ואינם קובעים בענייני חוק ומשפט, לא כל שכן בנושאים הלאומיים הנוגעים לחיי עם ה' בארצו.  לבתי הדין העצמאיים אופי מגזרי, ועל כן אין להם השפעה של ממש על חיי העם כולו.

המדינה אינה שוקדת על קיום התורה בישראל ואינה רואה בכך מטרה ממטרותיה. בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בתחומים מצומצמים בלבד, ואף כאן פועלים תוך כרסום ומזעור סמכויותיהם.

נדרשת הקמתו של בית הדין הגדול לכלל ישראל: בית דין בלתי תלוי בדעת השלטון ולא מטעמו.  

===מינוי בית הדין הגדול - מצווה לדורות===

הרמב"ם ז"ל בספר המצות (עשה קע"ו) קובע כי מצות מינוי שבעים זקנים היא נצחית ומחויבת בכל דור ודור. וזו  לשונו: 

:הציווי שנצטווינו למנות דיינים להוציא לפועל ציוויי התורה...והוא שממנים בכל עיר עשרים ושלשה דיינים שמתקבצים כולם במקום אחד בשער העיר...וממנים בירושלים בית דין הגדול שבעים דיינים. וממנים אחד על אותם השבעים והוא ראש הישיבה, והוא שקוראים אותו חכמים גם נשיא...והוא אמרו יתעלה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר יא  טז). ואמרו 'כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים לעולם'. כלומר שהוא צווי תמידי ואינה מצווה לפי שעה - אלא זה חובה למשך הדורות. 

===העמדת בית הדין הגדול בארץ ישראל קודמת לביאת המשיח ===

בתפלת שמונה עשרה אשר תיקנו 'מאה עשרים זקנים ובהם כמה נביאים על הסדר' (בבלי מגילה יז, ב) - תחילה 'ושא נס לקבץ גלויותינו', אחר כך 'השיבה שופטינו כבראשונה' ורק לאחר מכן 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח' - ללמדנו שקיבוץ גלויות והשבת המשפט קודמים לביאת משיח בן דוד, והם תנאי  הכרחי להופעתו.

התאגדנו, אפוא, כמצווים ועומדים כאיש אחד בלב אחד, להכין ולקדם הקמתו בפועל של בית דין גדול לכלל ישראל, אשר יעמוד בראש מערכת של בתי דין שיהיו כפופים לו, ואשר ישבו בכל מקום ומקום כתורה. חובה ומצווה על הציבור ועל כל יחיד להניע את רעיו וחבריו, את מוריו ורבותיו, להיות שותפים פעילים לחידוש מצווה זו והגשמתה בפועל  בדורנו.

===מפקד התומכים באמנה===

הננו נקראים לאסוף את החכמים והתלמידים בארץ ישראל בזמן הזה כדי לייסד את בית הדין הגדול ולבחור בנשיאו כדברי הרמב"ם הנ"ל.  כל הנאמן לדבר ה' נעשה בחתימתו זו שותף לחידוש מצווה רבה זו אשר חכמינו ז"ל מסרו עליה את נפשם כידוע (בבלי סנהדרין יג, ב-יד, א), ומקבל עליו בכך את סמכות בית הדין הגדול העומד לקום ואת הוראותיו בכל דבר ועניין, ככתוב: '''ושמרת לעשות ככל אשר יורוך''' (דברים יז, י).

החותמים על אמנה זו קוראים לציבור יראי ד' ושומרי תורה ומצוות להתפקד ולקבל על עצמם את סמכות בית הדין הגדול לכשיקום, בעזרת ה'.  תהליך בחירת  חברי בית הדין הגדול ייעשה תוך כדי הימלכות בציבור המתפקדים, כפי שעולה מדברי משה רבנו ע"ה '''הבו לכם אנשים חכמים ונבנים ''וידעים לשבטיכם'' ואשימם בראשיכם'''

כל מתפקד ובא על החתום מודיע בכך כי הוא שותף למצווה, והנמנע - עליו אמרו רבותינו ז"ל: וחסרון לא יוכל  להימנות זה שנמנו חביריו לדבר מצווה והוא לא נמנה עמהן (בבלי חגיגה ט, ב). ופרש"י:  שמינוהו חביריו לדבר  מצוה - שאמרו לו בא עמנו, ולא הלך. נמצא שחסר עצמו מאותו מנין. לא יוכל לימנות - עוד באותו מנין, שכבר עשו את המצוה.

בעתירת תפילתינו לפני ריבון העולמים שיתקיים בנו בקרוב דברי נביאו: '''ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה''' העמדנו עלינו מצוות, ובראשן השבת שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, ועל כן אנחנו כורתים וכותבים אמנה זו,

(דברים, א, יג), וכדרשת חכמים 'שיהו ידועים לכם' (ספרי שם, הובא ברש"י וע' ברמב"ם  הל' סנהדרין ב, ז). וכן החרימו מאה חמישים ושלשה מרבותינו הראשונים ז"ל בחרם הידוע המובא בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג דף קי"ג, ובשו"ת חתם סופר חו"מ סימן כ"א.  (ישעיה א, כז) ,

<table border=1>
<tr>
<td width=100>ת.ז.</td>
<td width=100>חתימה</td>
<td width=100>ת.ז.</td>
<td width=100>חתימה</td>
</tr>
<tr>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
</tr>
<tr>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
</tr>
<tr>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
<td>&nbsp;</td>
</tr>
</table>

ועל החתום-

____________________________

[[Media:רעיון חידוש בית-הדין הגדול.pdf|מותר ורצוי לצלם לשם הפצה]] (pdf)

כדי לקבל מושג על הצדדים ההלכתיים השונים של הרעיון להקמת בית הדין הגדול מחדש מומלץ לעיין במקורות הבאים:

א. עשות משפט – הרב צבי עידאן (תשנ"ח). בהוצאת המחבר- שמעון הצדיק 27 ירושלים.

ב. חידוש הסנהדרין במדינתנו המחודשת – הרב י"ל מימון ז"ל (תשי"א) . בהוצאת מוסד הרב קוק.

ג. ואשיבה שופטיך – הרב צבי מקובסקי (תרח"צ)

ד. תחומין י"ח (תשנ"ח), סנהדרין עכשיו ע' 448 – הרב משה צוריאל

ה. המעין (תשרי תשל"א כרך י"א גליון א   (ביטול הסנהדרין והסמיכה וחידושם ע' 58– הרב נתן אורטנר.

ו.שלחן ערוך חשן משפט סימן קס"ג. 

ז. מדרש רבה ויחי צ"ח 

ח. אור החיים דברים ל"ג ה' 

ט. רמב"ם שופטים, סנהדרין, פרקים א-ד ופירושי הכסף משנה עליהם.

י. רמב"ם פירוש המשניות סנהדרין פרק א'.

י"א. מהר"מ מרוטנברג דף קי"ג 

י"ב. מדרש רבה שופטים ה' אות ז' 

י"ג. ספר החינוך מצוה תצ"א

ט"ו. שו"ת עדת יעקב.

===היסודות ההלכתיים לפעילות התנועה.===

גוף הבא ליטול הנהגה על עם ישראל חייב לינוק כוחו מכל שדרות שלומי אמוני ישראל למדנו את לקחי המחלוקת בין מהר"י בי רב והמהרלב"ח לפני 500 שנה.

בהתאם פעלנו  על בסיס כלל ישראלי. פנינו לכל בתי הכנסת הנגישים בארץ באמצעות חברת הפצה ב52000 טפסים הקוראים לציבור לקחת חלק בבחירת האישים המתאימים. כינסנו בהתאם כנס בירושלים ובהתאם, בצורה שוות ערך לכל משתתף נבחרו האישים השונים והוחלט על המשך הצעדים.

נכתבו קונטרסים תורניים הבאים להביא לידיעת חכמי הדור את המקורות התומכים בחידוש הסציכה בימינו.קונטרסים אלו קובצו בסופו של דבר לספר "עשות משפט" הנ"ל.

פנינו למאות רבנים לתמוך בחידוש הסמיכה, מה שהביא לבחירת בסמוך פותח ראשון הרב שלמה בן שמעון ואף לסמוך פותח שני הרב משה הלברשטאם.זצ"ל.

הרב הלברשטאם המנוח סמך את הרב ישראל דב לבנוני שליט"א שממנו התפשטה הסמיכה לכמאתיים תלמידי חכמים.

בשנת תשס"ד התכנסו 71 ת"ח באולם של מלון בטבריה וישבו בחצי גורן עגולה יחד וחידשו את הסנהדרין.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.thesanhedrin.org/en/main/rabbibeirav.html The Mahari Beirav and Beis Yosef's attempt to re-establish a Sanhedrin in 1538, and its halachic implications]
* Rabbi Yisroel Shklover's, ''talmid muvhak'' of the Vilna Gaon, attempt to re-establish a Sanhedrin in 1830, and its halachic implications
* עשות משפט - חידוש הסמיכה בזמן הזה, הרב צבי עידאן
* [http://www.thesanhedrin.net/he/index.php/חידוש_הסנהדרין_בימינו חידוש הסנהדרין בימינו] הרב ישי באב"ד, ירושלים תובב"א, תשס"ה
* [http://www.thesanhedrin.net/he/index.php/הסנהדרין_הסמכות_והחידוש הסנהדרין הסמכות והחידוש] הרב ישי באב"ד, ירושלים תובב"א, תשס"ה
* ספרים נוספים ניתן למצוא באתר "ידידי הסנהדרין" [http://www.thesanhedrin.net/en/index.php/History_and_Reference History and Reference] וגם [http://www.thesanhedrin.net/he/index.php/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F היסטוריה ועיון]; וגם האתר "[http://www.hareidi.org Hareidi.Org]" .

==הערות שוליים==
<references />

[[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]
[[קטגוריה:רבנים עם סמיכה]]
[[קטגוריה:סמיכת רבי הלברשטאם]]
[[קטגוריה:דף בבנייה]]

[[en:The Sanhedrin Initiative]]