https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%92 2026-04-28T01:36:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.27.1 https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%92&diff=1972&oldid=prev 2009-05-14T10:07:43Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־10:07, 14 במאי 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l206" >שורה 206:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 206:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:יוזמת הסנהדרין]]</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]</del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 c]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 c]]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%92&diff=1737&oldid=prev 2008-04-25T13:50:51Z

<p></p> <a href="https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%92&amp;diff=1737&amp;oldid=1722">הצגת שינויים</a>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%92&diff=1722&oldid=prev 2008-04-25T12:34:49Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־12:34, 25 באפריל 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l190" >שורה 190:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 190:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט' <del class="diffchange diffchange-inline">ג</del>.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%92&diff=1714&oldid=prev 2008-04-25T12:22:03Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[Image:Hachrazah 5768 Nisan 9.png|thumb|left|ידיעון הסנהדרין א']]<br /> <br /> &lt;big&gt;'''כיצד לנהוג ברכישת גדולי שדה בשביעית'''&lt;/big&gt;<br /> <br /> בעבר, בשנות השמיטה הקודמות, היו שתי דרכים מרכזיות לרכישת גידולי<br /> שדה, בהן נהג הציבור היהודי בארץ ישראל. חלק מן הציבור הסתמך על<br /> 'היתר המכירה', ורכש גידולי שדה מחקלאים יהודים שהמשיכו לעבד את<br /> שדותיהם 'המכורים' לגויים, וחלק אחר לא סמך על 'היתר המכירה' והחמיר<br /> לשמור את מצוות השמיטה כהוראת רבותיו, ורכש רק גידולים שגדלו בשדות<br /> של נכרים בארץ ישראל.<br /> <br /> בימינו נתוספו ונתאפשרו דרכים נוספות לרכישת גידולי שדה באופנים<br /> המותרים בהלכה, וכדוגמת גידול על מצע מנותק; יבולים הגדלים בסמוך<br /> לארץ ישראל בשטחים שדינם כחוץ לארץ (כדוגמת הערבה הדרומית וכדומה);<br /> וכן תנובה חקלאית המיובאת מחוץ לארץ.<br /> <br /> הסנהדרין דנה בכל אחת מן הדרכים הקיימות כיום, והמליצה על רכישת יבול<br /> חקלאי הגדל על מצע מנותק.<br /> <br /> להלן נבאר את הסיבות להמלצה זו:<br /> <br /> ==א. היתר המכירה==<br /> <br /> ל'היתר המכירה' היסטוריה ארוכה, החל משנת תרמ&quot;ב ( 1882 ) ועד לימינו אלה.<br /> היתר זה לא ניתן בזמנו על ידי גדולי ישראל, אלא כדי שלא &quot;תישם הארץ<br /> ותיפוק מזה חורבן חלילה, וכמה מאות נפשות ימוגו ברעב חלילה ! על כן<br /> להצלת נפשות ולהצלת ישוב הארץ... מצאנו היתר על שנה זו, שנת תרמ&quot;ט<br /> 1882 ) למכור... את השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנכרים...&quot; )<br /> - על היתר זה חתמו שלשה מגדולי ישראל בדור ההוא.<br /> בעקבות היתר זה המשיכו גדולי ישראל גם בשמיטות הבאות להתיר את מכירת<br /> הקרקעות לגויים ולאפשר בהם מלאכה בשמיטה, תוך שהם מסתייגים שיש להתיר<br /> כיצד לנהוג ברכישות גדולי שדה בשביעית ידיעון הסהנדרין<br /> 36<br /> רק באופן שאילולי ההיתר יסתכן היישוב היהודי החקלאי בארץ ישראל.<br /> כיום, כשהחקלאות בארץ ישראל מגיעה רק לשלושה אחוזים מהתוצר הגולמי<br /> - לעומת ששים אחוז בעת הקמת המדינה, וכאשר שיעור המועסקים בחקלאות<br /> הוא פחות מ- 5% מכלל המועסקים במשק - אין כל מקום לסמוך על היתר<br /> המכירה, שניתן כאמור, על רקע הקושי המוחשי לחקלאות ולחקלאים וממילא<br /> גם לעם היושב בציון. השבתת עבודות החקלאות כיום בארץ ישראל בשנת<br /> השמיטה, לא תגרום לנזקים בלתי הפיכים, לא לפרט ולא לכלל, ומכאן לפסילת<br /> אפשרות 'היתר המכירה' כאלטרנטיבה שלה לגיטימציה בהלכה.<br /> כאן המקום לצטט את דברי הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ&quot;ל - שאליו<br /> מייחסים את גיבושו, חקיקתו והרחבתו של 'היתר המכירה', דברים שכתב<br /> והמתייחסים לנ&quot;ל:<br /> &quot;חלילה להפקיע מצוה גדולה וכללית כקדושת השמיטה<br /> בלא הכרע גדול הנוגע עד הנפש, בחיי נפש ממש, שלא<br /> יגוועו חס ושלום ברעב נפשות רבות מאין עבודה ומחיה...<br /> שדרך זה רחוק ומסוכן הוא, וראוי לכל אשר זיק יראת<br /> שמים בלבבו להתרחק ממנו בכל יכולתו&quot;<br /> (אגרות הראי&quot;ה א, תקנ&quot;ה).<br /> כמו כן, רבים הם הספקות ההלכתיים שהועלו על ידי הפוסקים - מאז ועד<br /> היום - המערערים על היסודות ההלכתיים של היתר המכירה. ידועים הם<br /> - לדוגמה - דברי הנצי&quot;ב מוולוז'ין שכתב שהסומכים על היתר המכירה<br /> 'ברחו מאיסור שמיטה מדרבנן, ונפלו באיסור תורה של איסור מכירת קרקע<br /> בארץ ישראל לגוי' !<br /> לאור האמור, אין כיום כל מקום להסתמך על 'היתר המכירה', ובמיוחד כאשר<br /> כל גדולי ישראל בימינו תמימי דעים ומורים להחמיר ולשמור על השמיטה<br /> כרוחה והלכותיה.<br /> <br /> ==ב. רכישת יבול חקלאי מהגדל בשדות גויים בארץ ישראל==<br /> <br /> לשיטת מרן ה'בית יוסף' - וכך גם נהגו ונוהגים בארץ ישראל מאות שנים<br /> - כל היבולים החקלאיים הגדלים בארץ ישראל בשדות של גויים, אין בהם<br /> קדושת שביעית.<br /> ידיעון הסהנדרין כיצד לנהוג ברכישות גדולי שדה בשביעית<br /> 37<br /> כנגד דעת מרן ה'בית יוסף', ידועה היא שיטת המבי&quot;ט הסובר שאף בגידולי נכרים<br /> בארץ ישראל יש קדושת שביעית. כשיטת המבי&quot;ט פסק החזון איש, ובעקבותיהם<br /> נוהגים כן בריכוזים חרדיים מסוימים בארץ ישראל: בני ברק ועוד.<br /> על כל פנים - בין אם יש קדושת שביעית ובין אם אין - נהגו מאז ומתמיד<br /> לרכוש יבול חקלאי מתוצרתם של גויים בארץ ישראל.<br /> ברם, אף על דרך זו ישנם מספר ספקות וקשיים הלכתיים:<br /> 1. בחלק מערביי ארץ ישראל - בין אלו שבתוך הקו הירוק, ובין אלו שמעבר לו<br /> - זורם דם יהודי כתוצאה מנשואי נשים יהודיות לערבים. ואף ששיעור תופעה<br /> זו אינו ידוע ואינו ברור, הרי שלא ניתן להתעלם ממנה. לתופעה זו יש משמעות<br /> הלכתית הנוגעת גם בעניינינו: כל שדות הערבים בארץ ישראל מצויים בספק<br /> שדות נכרים ספק שדות יהודים, וכידוע בהלכה: כל הקבוע נידון כמחצה על<br /> מחצה. מציאות הלכתית זו מקשה על אפשרות הרכישה מיבולי נכרים בארץ<br /> ישראל, מחשש שמא השטחים המעובדים שמהם משווקת התוצרת החקלאית<br /> - אינם אלא שדות יהודים (וראה בנספח לפרק זה 'מיהו נכרי').<br /> כמו כן, מן הידוע הוא ששדות רבים המעובדים על ידי גויים בארץ ישראל,<br /> ניתנו להם על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ויש מקום לומר שדינם כשדות<br /> ישראל, שהרי הם כבושים תחת ריבונות מדינת ישראל.<br /> 2. ההיתר לרכוש מיבולי נכרים בארץ ישראל, מותנה כידוע, בהשגחת גופי<br /> הכשרות על כל שלבי הגידול בשטחי הנכרים, וזאת משום שפעמים רבות<br /> מרמים הגויים את גופי הכשרות השונים, ומוכרים תוצרת חקלאית שגדלה<br /> על ידי יהודים ונרכשה על ידם, תחת שם 'גידולי נכרים', ועל כן אין ברירה<br /> אלא להשגיח ולבדוק היטב שהתוצרת - הנרכשת על ידי גופי הכשרויות<br /> השונים - גדלה בשטחי נכרים (המצויים בבעלותם מבחינה חוקית) ויש לה דין<br /> גידולי נכרים.<br /> אלא שבדיקות אלו הנעשות בשטחי הנכרים, מסכנות את חיי המשגיחים<br /> המסיירים בשטחים עויינים ומצויים בסכנת נפשות תמידית.<br /> ומכאן לשאלה: האם מותר להכנס לספק פיקוח נפש כדי לפקח על גידולי<br /> נכרים? תשובה: הלכה ברורה היא שאסור להכנס לספק פיקוח נפש, ובודאי<br /> שלא כשהחשש לפיקוח נפש אינו אלא כדי להתיר יבול נכרי למכירה בשנת<br /> השמיטה.<br /> איסור זה חל על גופי הכשרות השונים השולחים את המשגיחים, ועל<br /> כיצד לנהוג ברכישות גדולי שדה בשביעית ידיעון הסהנדרין<br /> 38<br /> המשגיחים עצמם. אולם גם מבחינת הקניינים, הצרכנים - עליהם להמנע<br /> מלרכוש תוצרת חקלאית שבשלבי שיווקה הסתכנו יהודים.<br /> מקור להלכה זו מבואר בספר שמואל (ב, כג,יד-טז):<br /> &quot;ודְָודִ אָז בַּמְּצוּדָה וּמַצַּב פְּלִשׁתְּיִם אָז בֵּית לָחֶם. ויַּתִאְַוּהֶ דָודִ<br /> ויַֹּאמַר מִי ישַׁקְֵנִי מַיםִ מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשׁרֶ בַּשּׁעַָר. ויַּבְִקְעוּ<br /> שׁְשׁתֶ הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשׁתְּיִם ויַּשִׁאְֲבוּ מַיםִ מִבֹּאר בֵּית<br /> לֶחֶם אֲשׁרֶ בַּשּׁעַר ויַּשִׂאְוּ ויַּ בִָאוּ אֶל דָּודִ וְא אָבָה לִשׁתְּוֹת םָ<br /> ויַּסֵַּ אֹת םָ לַה'&quot;.<br /> והרד&quot;ק פירש כך את התנהגותו של דוד: &quot;שהיה חושב בנפשו, אילו שתה<br /> אותם, כאילו שתה דמם, כי בנפשותם הביאום&quot;.<br /> כמדומה שאין להוסיף עוד על דברי הרד&quot;ק, המתאימים עד מאוד לסיטואציה<br /> בה מצויים משגיחי הכשרות המסיירים בשדות נכרים.<br /> 3. רכישת יבול חקלאי מגויים, במיוחד כאשר מדובר בכמויות מסחריות,<br /> דורשות תיאום מוקדם (בטרם תגיע שנת השמיטה), על מנת שהסחורה תגיע<br /> במועדה לצרכנים ובכמות הנדרשת. לשם כך יש להזמין מראש מהגוי את<br /> מיני הירקות ולהגדיר את הכמויות הנדרשות. לדעת חלק מן הפוסקים יש<br /> בתהליך זה משום אמירה לנכרי לעבוד עבורו בשנת השמיטה, דבר האסור<br /> לעשותו (ראה חוט השני, שביעית, להגאון הרב נסים קרליץ, עמו' שע&quot;ה).<br /> וניתן לדייק זאת מהלכה שפסק הרמב&quot;ם בהלכות שמיטה ויובל (פ&quot;ח ה&quot;ח):<br /> &quot;מחזיקין ידי עכו&quot;ם בשביעית בדברים בלבד. כגון שראהו חורש או זורע,<br /> אומר לו: תתחזק, או תצליח וכיוצא בדברים אלו&quot;. כלומר, כל ההיתר הוא רק<br /> לומר לו 'תתחזק', 'תצליח', אך לא להורות לו ולהזמין ממנו תוצרת חקלאית<br /> שתגרום לו לעבוד עבודת קרקע בשנת השמיטה.<br /> 4. יש לחשוש שרכישת תוצרת חקלאית מגויים הגרים בארץ ישראל, תגרום<br /> להחלשת היישוב היהודי בארץ, שהרי ככל שהגויים מתבססים ומתחזקים,<br /> כך במקביל, היישוב היהודי נחלש ומאבד מאחיזתו בארץ.<br /> כמו כן, מן הראוי להתבונן ולחקור להיכן מגיע הכסף הרב אותו מרוויחים הערבים<br /> בעסקאות אלו. ברור שחלקים לא מבוטלים ממנו מגיעים לארגוני הטרור ולמימון<br /> חומרי חבלה. עובדה ידועה זו מטילה ספק רב על 'כשרות' העסקאות החקלאיות<br /> עם הערבים, והמלצה חד משמעית להמנע משיתוף פעולה כל שהוא המסייע<br /> להם בביסוס אחיזתם בארץ ומהעברת רווחיהם לגורמי טרור.<br /> ידיעון הסהנדרין כיצד לנהוג ברכישות גדולי שדה בשביעית<br /> 39<br /> 5. גם בשנת השמיטה, כמו בשאר שנים, יש מצוה לסייע בידי החקלאים<br /> היהודים, ושתי מצוות הם: האחת - 'והחזקת בו', והאחרת משום מצוות ישוב<br /> ארץ ישראל. ועל כן יש למצוא דרכים כשרות על פי ההלכה להמשך שיתוף<br /> פעולה עם חקלאים יהודים לייצור וגידול תוצרת חקלאית בשנת השמיטה,<br /> וכמבואר לקמן.<br /> ג. הפתרון<br /> לאור האמור, סבורה הסנהדרין שיש לחזק את יתר גידולים על מצע מנותק,<br /> דבר המאפשר לכל חקלאי יהודי להמשיך ולגדל תוצרת חקלאית כבכל שנה<br /> ושנה, ולמנוע את כל הספקות והקשיים ההלכתיים הנזכרים לעיל. לפסק<br /> הלכה זה הסכימו הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך ז&quot;ל, ויבדל לחיים טובים<br /> - הגאון רי&quot;ש אלישיב שליט&quot;א.<br /> ואלו הם היסודות ההלכתיים של הפתרון המוצע:<br /> א. זריעה בתוך 'בית', היינו בחממות.<br /> ב. זריעה בעציץ על גבי מצע מנותק, שדינו כעציץ שאינו נקוב.<br /> ג. העציצים ימצאו בבעלות נכרית (ובכך סומכים על מאן דאמר שיש קנין לגוי<br /> להפקיע קדושת הארץ).<br /> ד. המלאכות האסורות מן התורה בשביעית, יעשו על ידי גויים.<br /> כיצד לנהוג ברכישות גדולי שדה בשביעית ידיעון הסהנדרין<br /> 40<br /> <br /> ==נספח==<br /> <br /> מיהו נוכרי?<br /> קניית פירות וירקות הגדלים בשדות נוכרים, באה להתמודד עם הלכות<br /> המונעות קניה מישראל המעבד אדמתו בשנת שמיטה, מבלי שנקט כל<br /> אמצעי הלכתי אחר שיאפשר גידולי קרקע בשנת שמיטה.<br /> ברצוננו להפנות תשומת לב הציבור כי הרכישה מהמוחזקים לנוכרים-<br /> ערבים, מעוררת שאלות הלכתיות הפוסלות את עצם הרכישה והיתר<br /> הקניה, ולא רק מפני האיבה וההשתעבדות לאויב והעשרתו[איסור 'לא<br /> תחונם'], ולא רק מפני שגורמים להוביר את קרקע ישראל גם אחרי<br /> השמיטה ולעודד החכרת יבולים ואדמות לנוכרים, ולבסוף מכירה וזילות<br /> של אדמות ישראל ומסירתן לנוכרים גם במובן נורמות המדינה [תפיסה<br /> נדל&quot;נית של הקרקע שהיא אדמת קודש], שהוא ענין של לאווים חמורים<br /> והתנכרות להבטחת ה' ורוב טובתו. אנו באים כאן להצביע על מבט חדש<br /> והוא איסור הרכישה מגוי מפני שאפשר שאין הנוכרי נוכרי אלא ישראל<br /> שחטאו אבותיו.<br /> בבדיקות גנטיות שנעשו בשנים האחרונות הוברר שהקהילה המכונה<br /> פלשתינית היא הקרובה ביותר לעם היהודי, ולפעמים אף יותר מקהילות<br /> של נידחי ישראל עצמם. ידוע שנשים יהודיות רבות נישאו במאה השנים<br /> האחרונות לערבים, ויש האומדים מנינן באלפים רבים [בין חמשת אלפים<br /> לעשרת אלפים] כשלהן צאצאים רבים עד דור רביעי וחמישי החל משלהי<br /> המאה-הי&quot;ט. ידועות גם הסברות בעניין התאסלמותם מאונס ומרצון של<br /> יהודים שחיו בארץ ישראל מאז כיבוש האיסלם, ויש על כך עדויות בלתי<br /> מוכחשות.<br /> לפיכך אין לרדת לשדות של ערבים שאינם ערבים במקורם, כיון שבחלקם<br /> הם צאצאי יהודיות וצאצאי מומרים הנותרים להלכה יהודים.<br /> אין לסמוך על חזקת רוב ערבים שירדו לשדותיהם על מנת לקנות שם<br /> יבולים, ואין חל כאן הכלל ש&quot;כל הפריש מרובא פריש&quot; אלא חזקת 'קבוע'<br /> שהוא כחזקת 'מחצה על מחצה דמי', אף על פי שהוא בפועל מיעוט.<br /> ידיעון הסהנדרין כיצד לנהוג ברכישות גדולי שדה בשביעית<br /> 41<br /> לפיכך אין לקנות מערבים כלל גם מהסיבות החדשות שצוינו כאן מאחר<br /> שאיננו יודעים מיהו ערבי, אלא להסתפק בפתרונות אחרים! וככל שהאחיזה<br /> בארץ מתחזקת, כך הפתרון ראוי יותר. 'תשמטינה' לצורך שמיטה, קדושת<br /> שביעית, ולא לצורך ביצור וחיזוק נוכרים, מהם המצרים לישראל ושומטים<br /> ידם ככל אשר יוכלו.<br /> <br /> <br /> <br /> [[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט' ג.pdf|המסמך המקורי בעברית]] (pdf)<br /> <br /> [[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]<br /> [[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]<br /> <br /> [[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 c]]</div>

בנימין