https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%91 2026-04-06T11:32:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.27.1 https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%91&diff=1971&oldid=prev 2009-05-14T10:07:17Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־10:07, 14 במאי 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l314" >שורה 314:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 314:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:יוזמת הסנהדרין]]</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]</del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 b]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 b]]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%91&diff=1736&oldid=prev 2008-04-25T13:45:16Z

<p></p> <a href="https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%91&amp;diff=1736&amp;oldid=1721">הצגת שינויים</a>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%91&diff=1721&oldid=prev 2008-04-25T12:33:53Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־12:33, 25 באפריל 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l307" >שורה 307:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 307:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט' <del class="diffchange diffchange-inline">ב</del>.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%91&diff=1713&oldid=prev 2008-04-25T10:41:37Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[Image:Hachrazah 5768 Nisan 9.png|thumb|left|ידיעון הסנהדרין א']]<br /> <br /> &lt;big&gt;'''שיעור 'הכזית' '''&lt;/big&gt;<br /> <br /> שיעורי התורה הם תחום הנוגע למצוות רבות, ולא מעטות מהן נוהגות מידי יום<br /> ביומו. במיוחד אמורים הדברים בשעורי ה'כזית' וה'ביצה', הקשורים הלכתית<br /> לדיני ברכה אחרונה, נטילת ידים, שיעור כוס של ברכה ועוד.<br /> <br /> בדורות האחרונים התייחסו לתחום זה, חקרוהו וביררוהו, שניים מגדולי<br /> ישראל - החזון איש והגאון רבי חיים נאה. בימינו סיכמו תחום זה ביצירות<br /> ספרותיות הרבנים: יעקב גרשון וייס והרב חיים ביניש, שבמחקרם המקיף<br /> מיצו תחום זה על כל היבטיו.<br /> <br /> ==שיעור 'הכזית'== <br /> <br /> למרות האמור, הוגשה שאלה לבירור מחודש של נושא זה לרבני הסנהדרין,<br /> על רקע ממצאים (מתחומי המדע השונים) היכולים לשפוך אור על קביעה<br /> חדשה של השיעורים.<br /> במסכת יומא (פ,א) מובאים דברי רבי אלעזר: &quot;האוכל חלב<br /> [בשוגג] בזמן הזה [שבית המקדש חרב בעוונותינו] - צריך<br /> שיכתוב לו [לזכרון] שיעור [כלומר, הכמות המדוייקת אותה<br /> אכל, כדי שכשיבנה בית המקדש ידע אם חייב חטאת אם<br /> לאו. והצורך בכתיבת השיעור המדוייק נועד מחשש] שמא<br /> יבוא בית דין אחר וירבה בשיעורין&quot;. ומבררת הגמרא: מהו<br /> &quot;שמא... ירבה בשיעורין&quot;, &quot;אי נימא דמחייבי קרבן אכזית<br /> קטן&quot;, כלומר, האוכל פחות מכזית בזמן הזה עליו לכתוב<br /> כשיעור זה אכלתי, שמא יבנה בית המקדש בימיו ויתחדש<br /> בית דין שיפסקו הלכה ויאמרו שחייב קרבן גם על כזית<br /> קטן, ולא כזית בינוני, כפי הנהוג כיום, ונמצא שהוא חייב<br /> חטאת גם על שיעור כזה (עפ&quot;י רש&quot;י). אפשרות זו נדחית<br /> על ידי הגמרא המסכמת שהכוונה היא &quot;דלא מחייבי קרבן<br /> עד דאיכא כזית גדול&quot;, כלומר: האוכל כזית בשיעור בינוני<br /> אל לו לכתוב &quot;מחוייב אני בקרבן חטאת&quot;, אלא יכתוב:<br /> כזית בינוני אכלתי, שמא יבוא בית דין ויפטרנו מקרבן, מן<br /> הטעם שיסבור שהכזית גדול יותר (עפ&quot;י רש&quot;י).<br /> שיעור ה'כזית' ידיעון הסהנדרין<br /> 22<br /> והחזון איש - מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים - ביאר שודאי שהשיעור,<br /> גם בעתיד, יהיה 'כזית בינוני' כעכשיו, אלא שיהיה צורך לאמוד מה הוא הזית<br /> הבינוני, שיתכן שהזיתים שבמקום זה גדולים או קטנים מן הזית הבינוני, והזית<br /> הגדול או הקטן בעיר זו הוא הבינוני שאמרו חכמים.<br /> ואמנם היה זה החזון איש בימינו שחולל מהפכה בקביעה מחודשת של שיעורי<br /> התורה. החזון איש הלך בזה בעקבות ה'נודע ביהודה' שסבר __________שהביצים בזמננו<br /> קטנו עד כדי חציין מן השיעור בימי חז&quot;ל, וממילא גם שיעור הכזית, ועל כן<br /> יש לקבוע את שיעור הביצה ושיעור הכזית בשונה מגודלם כיום: 100 סמ&quot;ק<br /> - שיעור הביצה, ו- 50 סמ&quot;ק שיעור הכזית [החתם סופר לעומתו, אף שסבר<br /> כדברי הנודע ביהודה שגודל הביצים קטן משיעורם בתקופת חז&quot;ל, הרי שסבר שאף<br /> הבריות קטנו באותו יחס].<br /> הגאון רבי חיים נאה - לעומת החזון איש - כתב להוכיח שגודל השיעורים<br /> של כביצה ושל כזית כיום דומה לשיעורם בזמן חז&quot;ל: 57.6 סמ&quot;ק - שיעור<br /> הביצה, ו- 27 סמ&quot;ק - שיעור הכזית.<br /> והנה היסוד לשיטתו של בעל ה'נודע ביהודה' היא הדעה שבני האדם וכל<br /> הבריאה - מתקטנת ולא גדלה. ועל כן על השיעורים כיום יש להוסיף עד כדי<br /> השיעור שהיה - 'לכאורה' - בזמן חז&quot;ל.<br /> ברם, נמצא, מבדיקת שלדי בני אדם מתקופת חז&quot;ל, שבני האדם לא רק שלא<br /> היו גדולים מבני האדם כיום, אלא שהיו קטנים מהם בגודלם (כך הוכח משרידי<br /> שלדים שנמצאו באתרי קרבות, וכן מגודלו של החלל שיצרו הנקברים שהתכסו בלבה שפרצה<br /> בעיר פומפי לפני כאלפיים שנה).<br /> כמו כן, מבדיקת ומדידת השריונות של חיילי מסעי הצלב (השמורים כיום<br /> ( במוזיאונים ברחבי העולם) מתברר שממדיהם של חיילי מסעי הצלב (במאה ה- 12<br /> היו קטנים בהרבה ממידות בני האדם בימינו, ושריונות אלה, ששימשו בני<br /> אדם לפני כאלף שנים, אינם עולים כיום על גופם של בני אדם בימינו.<br /> ידיעון הסהנדרין שיעור ה'כזית'<br /> 23<br /> יסוד גדול בעניני גודל השיעורים מבואר בדברי הגאונים:<br /> &quot;לפי שהביצים והפירות [כדוגמת הזית] נמצאים בכל מקום,<br /> כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שישראל עתידין<br /> להתפזר בין האומות... ולכן תלו חכמים ז&quot;ל השיעור בביצים<br /> ובפירות שהן קיימין בכל עת ואין משתנים&quot;.<br /> (שערי תשובה סימן מ&quot;ו ועוד)<br /> ברור אם כן, שלדעת הגאונים, הטעם שנקבעו השיעורים בביצים ובפירות,<br /> הוא משום שהם קיימים בכל עת ובכל מקום, וכן - שאין שיעורם משתנה.<br /> קביעה זו עומדת בניגוד לדברי הנודע-ביהודה והחזון-איש הנזכרים<br /> לעיל.<br /> ואף שנמצאו מספר מקורות בדברי חז&quot;ל שמהם משמע שקיימים שינויים<br /> בגודלם של הפירות בין מקום למקום - ובניגוד לכאורה לדברי הגאונים !<br /> כבר התייחס לעובדה זו החזון איש שקבע שיש לשער לפי גודל פירות ארץ<br /> ישראל, ורק במקום שאין למצוא ולשער לפי גודל פירות ארץ ישראל, יש<br /> לשער שם לפי 'דעתו של רואה' [היינו, על פי קביעת בית דין שבכל דור, כפי מה<br /> שנראה להם בזמנם].<br /> על דברי החזון איש הללו יש להעיר שבכל דור ובכל איזור נקבעו השיעורים<br /> באופן שונה, ולדוגמה: הספרדים נהגו למדוד את שיעור הכזית כשיעורו<br /> הקטן [ 17.3 סמ&quot;ק, בעוד גדולי ישראל אחרים שיערו כשיעורו הגדול 27 סמ&quot;ק,<br /> עפ&quot;י הגאון רבי חיים נאה].<br /> כמו כן, מן הראוי לצטט את דבריהם היסודיים בעניין זה של הגאונים:<br /> &quot;וששאלתם: כמה שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית,<br /> וכן זית הגדול, וזית הקטן, וזית בינוני - הרי אלו שיעורים,<br /> ואיך יהיה שיעור לשיעור?<br /> ואם תאמר במשקל - ולא פירשו רבותינו במשקל, ולא<br /> דקדק הקב&quot;ה עמנו במשקל, וכל אחד בעשותו לפי דעתו<br /> יצא ידי חובתו, ואין צריך ללמוד שיעור מאחר&quot;.<br /> (תשובות הגאונים מהדורת הרכבי סימן רסח)<br /> על כל פנים, מבואר לכאורה, שאין הדבר תלוי בהכרעת גדולי הדור - כדברי<br /> החזון איש - ואדרבא, קיימת גמישות הלכתית די רחבה.<br /> שיעור ה'כזית' ידיעון הסהנדרין<br /> 24<br /> בעקבות ממצאים מדעיים חדשים על הזית בזמן חז&quot;ל, הופיע אור חדש על<br /> גודלו של ה'כזית', עובדה שגרמה לחוקרים באקדמיה לבחון מחדש עד כמה<br /> קיימת התאמה או שינוי מזמן חז&quot;ל לימינו אלה. מחקריו של הפרו' מרדכי<br /> כסליו - חבר הסנהדרין ומבכירי החוקרים באוניברסיטת בר אילן - מסייעת<br /> כיום לקבוע ביתר וודאות את שיעורו של הכזית, ולהשיל ולפרוק סברות<br /> רבות שנספחו לתחום זה מחוסר מידע מדוייק.<br /> ואמנם, כפי שיוכח להלן מתברר ששיעורי הזית שהיו בזמן חז&quot;ל קטנים בהרבה<br /> אפילו מהשיעור שקבע הגאון רבי חיים נאה. וכבר קבע אחד מן הראשונים<br /> שביקר בארץ ישראל וראה את הזיתים, ששיעור הכזית הוא אכן לא כפי<br /> שנהגו לשער - כחצי ביצה או כשליש ביצה, אלא פחות מכן.<br /> והנה שני זנים של עצי זית מסורתיים מצויים במטעים בארצנו - ה'נבאלי'<br /> וה'סורי'.<br /> במערות מפלט במדבר יהודה נמצאו גלעינים מתקופת בר כוכבא ( 135 לסה&quot;נ),<br /> אשר זוהו כדומים לזן ה'נבאלי', ואם כן, זן זה היה ידוע ונפוץ גם בתקופת<br /> חז&quot;ל (כשהוא משמש לאותה מטרה - להכנת זיתים כבושים).<br /> פרי ה'נבאלי' משקלו בממוצע 6-4 גרם, ואם כן הממוצע שלו הוא 5 גרם.<br /> פרי ה'סורי' משקלו 3.5-2.5 גרם, והממוצע של זן זה הוא 3 גרם [משקל הזית<br /> דומה למשקל המים ואם כן הנפח שוה למשקלו, וניתן להשתמש גם במונח סמ&quot;ק<br /> במקום גרם].<br /> ממדי הגלעינים שנמצאו - לא השתנו במשך השנים, כי הגלעינים השתמרו<br /> יבשים, ולמעשה גלעין בעובי כזה אינו מצטמק ביובש.<br /> כמו כן, נמצאו בארץ ישראל עשרות עצי זית עתיקי יומין ומניבי פירות - שגילם<br /> המשוער הוא כ- 1700 שנים. עצים אלו ממשיכים להניב יבולי זיתים בעלי<br /> תכונות וממדים האופייניים לעצים אחרים בני ימינו של אותו זן.<br /> כן ידוע על זיתים כבושים שנמצאו בעיר פומפי - שנקברה בלבת הר געש<br /> לפני כ- 1900 שנים - וזיתים אלו הם בדיוק כגודל הזיתים כיום.<br /> והנה כתב הגאון רבי ישראל קנייבסקי בספרו 'שיעורים של תורה' - אף על<br /> פי שהלך בשיטת החזון איש - : &quot;... ומכל מקום, אפילו אכל פת רק כמו כזית<br /> ידיעון הסהנדרין שיעור ה'כזית'<br /> 25<br /> הרגיל שבזמנינו, אסור שיהא בלא ברכת המזון [שהרי יתכן וזהו השיעור<br /> הקובע להלכה]. וצריך להוסיף לאכול עד שיהא כשיעור הנ&quot;ל (שהוא 50 סמ&quot;ק),<br /> ולברך ברכת המזון&quot;.<br /> עוד מפורסם בשם הגאון רבי חיים מוולוז'ין שהכזית - גם של שיעורי תורה<br /> - דומה לזית של ימינו.<br /> והנה, הממוצע מכל הזיתים המצויים בימינו הוא 5 סמ&quot;ק ולכל היותר 6<br /> סמ&quot;ק.<br /> לכן - בעקבות כל הבירור הנ&quot;ל - הוחלט על ידי חברי הסנהדרין, שאין להקל<br /> בשום פנים, גם לא בעניני דרבנן, ואפילו אם יש צד קולא נוסף, ללכת אחר<br /> השיעור הגדול.<br /> אמנם בדיני תורה ראוי להחמיר - כדברי המשנה ברורה כהשיעור הגדול -<br /> שהכזית הוא כ- 50 סמ&quot;ק, וכדעת החזון איש. ולאחר אכילת 7 סמ&quot;ק, ובמיוחד<br /> 6-5 סמ&quot;ק, חייבים להשלים לשיעור 27 סמ&quot;ק, שהוא שיעור הגאון רבי חיים<br /> נאה. והסומך לברך אחר אכילת 6 סמ&quot;ק, יש לו על מה לסמוך, ובמיוחד<br /> כשהדבר אותו אכל היה ברייה. ובשעת הדחק אפשר לסמוך שהשיעור 27<br /> סמ&quot;ק דיו גם לשיעורי תורה.<br /> שיעור ה'כזית' ידיעון הסהנדרין<br /> 26<br /> ==נספח א==<br /> <br /> הבסיס לקביעת שיעור הכזית<br /> א. נפח כותבת הגסה:<br /> שיעור כותבת הגסה [=תמרה גדולה מאד] לעניין חיוב האוכל אותה ביום<br /> הכיפורים, הוא מעט פחות משיעור כביצה (יומא עט,ב). ועל פי הגרעינים שנותרו<br /> לנו מן העבר, מתברר שאין שום תמר ששיעורו מגיע לקרוב למאה סמ&quot;ק (שהוא<br /> שיעור הביצה לדעת החזון איש, ואם כן שיעור הביצה הוא קטן ממאה סמ&quot;ק).<br /> ב. נפחו של הקומץ:<br /> לעיל, בגוף המאמר, התבאר שאנשי הבית השני לא היו גדולים מבני האדם<br /> של ימינו. והנה בתלמוד מבואר ששיעור הקומץ מכיל כשני זיתים (מנחות<br /> כו,א). ואם מניחים אנו ששיעור הכזית הוא 3 סמ&quot;ק, או אפילו 6-5 סמ&quot;ק,<br /> הרי שאפשר למצוא אנשים שהקומץ שלהם מכיל כמות זו, אולם אם הכזית<br /> הוא 50 סמ&quot;ק, וכדברי החזון איש, אין שום אדם בעולם שהקומץ שלו מכיל<br /> שיעור של כ- 100 סמ&quot;ק !<br /> ג. נפח בית הבליעה:<br /> בית הבליעה יכול להכיל רק כשיעור ביצה מקולפת - כך מבואר בתלמוד<br /> במסכת יומא (פ,א). והמרדכי (סוף פסחים) סבור שבית הבליעה מכיל נפח של 3<br /> זיתים, שהרי הלל היה כורך: פסח, מצה ומרור - ואוכלן יחדיו, כאשר כל אחד<br /> הכיל שיעור כזית. לעומתו סוברים התוספות (חולין קג,ב ד&quot;ה חלקו) שנפח הכזית<br /> הוא כחצי ביצה. על כל פנים, השיעור המרבי שאדם מסוגל לבלוע בבת אחת<br /> הוא הרבה פחות מ- 100 סמ&quot;ק [בנוזל - עד 86 סמ&quot;ק, באוכל רך - עד 54.5<br /> סמ&quot;ק ובמוצק - עד 6 סמ&quot;ק], ואם כן לא יתכן ששיעור הביצה יגיע ל- 100<br /> סמ&quot;ק, ואם בית הבליעה יכול להכיל כשיעור ביצה מקולפת, הרי ששיעורה<br /> קטן משיעורה על פי החזון איש, וכאמור.<br /> ידיעון הסהנדרין שיעור ה'כזית'<br /> 27<br /> ד. נוזל שהתייבש:<br /> בתלמוד במסכת שבת (עז,א) מבואר שהמוציא מרשות לרשות יין יבש (שנקרש)<br /> - שיעורו בכזית. והטעם לשיעור זה הוא מפני שכשהוא חי, בעודו משקה, היה<br /> שיעורו ברביעית, ורביעית יין לאחר קרישתה מתמעטת לשיעור כזית.<br /> כיום ידוע ששיעור רביעית יין - 86 סמ&quot;ק - לאחר ייבושה למצב מוצק מגיע<br /> שיעורה ל- 3 סמ&quot;ק, ולפי שיעור רביעית לשיטת החזון איש ( 150 סמ&quot;ק) -<br /> מגיע שיעורה ל- 6 סמ&quot;ק. ואם כן שיעור הכזית נע בין 6-3 סמ&quot;ק.<br /> וגם אם נניח שהיין בזמן חז&quot;ל היה יותר מוצק, וצימוקו וייבושו יכיל יותר<br /> סמ&quot;ק, נוכל להגיע לכל היותר לשיעור הנע בין 14-8.6 סמ&quot;ק.<br /> ומכאן ניתן להסיק, שוב, שגודל הכזית קטן בהרבה מן השיעורים המקובלים<br /> כיום.<br /> שיעור ה'כזית' ידיעון הסהנדרין<br /> 28<br /> <br /> ==נספח ב==<br /> <br /> מאמרו המחקרי-הלכתי של הפרו' מרדכי כסליו<br /> על &quot;גודלם של הזיתים בימי חז&quot;ל&quot;<br /> [המאמר פורסם בהליכות שדה 149 , תמוז תשס&quot;ו]<br /> &quot;כזית&quot; הוא השיעור המזערי שאדם יוצא בו ידי מצוות מצה ומרור בפסח,<br /> ומאידך זהו השיעור המחייב על אכילת איסור, ועל אכילת פחות משיעור זה<br /> אין עונשים (בבלי יומא פ,א), ואין חיוב ברכה אחרונה ולא ברכת המזון (שו&quot;ע או&quot;ח<br /> ר&quot;י, א). היום, נפח הזית הממוצע בשווקים, כולל הזיתים המיובאים, הוא 5-4<br /> סמ&quot;ק (פרופ' שמעון לביא, בע&quot;פ) והוא קטן במידה ניכרת משיעורי כזית הנהוגים<br /> היום להלכה. מטרות המאמר לברר אלו זני זיתים היו לחז&quot;ל ( 200 לפני סה&quot;נ<br /> 600 למניינם), על פי איזה זנים קבעו את שיעור הכזית, ולנסות לבחון האם -<br /> הזיתים שמרו על גודלם וצורתם במהלך אלפיים השנים האחרונות (כעין חזקה<br /> דהשתא), או לחלופין נפחם השתנה.<br /> כדי לאתר את הזיתים שהיו בתקופת חז&quot;ל יש לזהות קודם כל מה הם הזנים<br /> המסורתיים, ולהבדיל אותם מזני חו&quot;ל ומהזנים המקומיים החדשים. בשנים<br /> האחרונות יש תנופה גדולה בגידול הזיתים בארץ, הן במשק היהודי ובמשק<br /> הערבי. זאת, הודות לפועלו המבורך של פרופ' לביא שפיתח במכון וולקני בבית<br /> דגן זן חדש המכונה &quot;ברנע&quot;, שמגדלים אותו ברחבי העולם בגלל תכונותיו<br /> החקלאיות המצוינות ותנובת השמן הטובה. ליד עצי &quot;ברנע&quot; מצויים במטעים<br /> בארץ שני זנים מסורתיים חשובים ששמם הולך לפניהם: &quot;נבאלי&quot; וכן &quot;סורי&quot;<br /> - שמות המשמשים היום כמותגים לזיתים כבושים בשווקים ועל תוויות של<br /> קופסאות שימורים. פרי ה&quot;נבאלי&quot; משקלו בממוצע 6-4 גרם, צורתו מעוגלת<br /> ואינה סימטרית, הבסיס (ליד העוקץ) קטום והקדקוד מחודד מעט. פרי ה&quot;סורי&quot;<br /> משקלו 3.5-2.5 גרם, צורתו מוארכת וכמעט סימטרית, הבסיס מעוגל והקדקוד<br /> מחודד, חלקו של בשר הפרי בזן זה הוא 80% . המשקל הסגולי (הצפיפות) של<br /> 1 סמ&quot;ק - 1 גרם), מכאן שהנפח המייצג זית &quot;נבאלי&quot; הוא 5 ) זיתים קרוב ל- 1<br /> סמ&quot;ק ו&quot;סורי&quot; - 3 סמ&quot;ק. זיתי &quot;נבאלי&quot; נאכלים בעיקר כבושים ירוקים הודות<br /> לטעמם הטוב, לקליפה העבה ולציפת הפרי שאינה צמודה לגלעין, ועם זאת<br /> פירותיו טובים להפקת שמן. &quot;סורי&quot; משמש בעיקר לשמן, כי כמותו רבה בציפה,<br /> והפרי משתמר זמן רב על העץ מבלי לאבד את איכותו, כך אפשר להאריך את<br /> תקופת המסיק לפי צרכי בעלי המטע, ויחד עם זאת פירותיו טובים להכנת<br /> ידיעון הסהנדרין שיעור ה'כזית'<br /> 29<br /> כבש ירוק או שחור (גור, תש&quot;ז, גור וחבריו, תש&quot;ך עמ' 41 ואילך).<br /> אם דימינו בנפשנו שהזיתים שהיו בתקופת חז&quot;ל נכחדו ולא השאירו עקבות,<br /> באו כאלפיים גלעינים שנשתמרו היטב במצדה וטפחו על פנינו, כי 93% מהם<br /> זוהו על פי גודלם וצורתם כשייכים לזן &quot;נבאלי&quot;. הזיהוי נתמך ע&quot;י טביעת עין<br /> של מומחה. לגלעין הזית מספר תכונות אופייניות שבעזרתן אפשר לזהות<br /> את הזן: אורך, קוטר, היחס בין האורך לקוטר, מיקום הקוטר המרבי לאורך<br /> הגלעין, מידת ההדגשה של התפר המחבר את קשות הגלעין, סימטריית<br /> הגלעין, צורת הבסיס, צורת הקדקוד, ומידת החספוס של פני הגלעין. ממדי<br /> הגלעינים שנמצאו במצדה לא השתנו במשך השנים כי הגלעינים השתמרו<br /> יבשים, ולמעשה גלעין בעובי כזה אינו מצטמק ביובש. גלעין ה&quot;נבאלי&quot; קטן<br /> יחסית, מוארך, מתרחב בשליש הקרוב לחוד ומשופד בקדקודו (גור וחבריו, תש&quot;ז,<br /> ד&quot;ר סוהיל זידאן, מדור המטעים, קק&quot;ל, בע&quot;פ; פרפ' לביא, בע&quot;פ). ההגדרה המדויקת של<br /> השרידים הארכיאולוגיים לזן מקומי מגדילה את הסבירות שגם חלקי הפרי<br /> שלא נשתמרו היו דומים לאלה שגדלים היום.<br /> אמנם, על אף ה&quot;סבירות&quot; אין בידינו הוכחה חותכת שגם נפח בשר הפרי<br /> היה דומה לפירות שבימינו. זיהוי הזיתים ממצדה נתמך ע&quot;י גלעינים דומים<br /> שנמצאו במערות מפלט במדבר יהודה מימי מרד בר כוכבא (שלהי ימי רבי<br /> עקיבא, שנת 135 למניינם) (כסלו והרטמן, תשנ&quot;ט; שמחוני וכסליו, תשס&quot;ד). ההנחה היא<br /> שהגלעינים הם שרידים של זיתים כבושים, כי האתרים הללו רחוקים מאוד<br /> מאזורי גידול הזית והפקת השמן. אם כן, זיהוי גלעיני הזית מזמן חז&quot;ל עם<br /> &quot;נבאלי&quot;, הביא למסקנה שהזן המקומי החשוב להכנת זיתים כבושים בימינו<br /> היה ידוע ונפוץ גם בתקופת חז&quot;ל ושימש לאותה מטרה (כסלו, תשמ&quot;ט, כסלו,<br /> תשס&quot;ה; תבק, תשס&quot;ו).<br /> יתר על כן, עשרות עצי זית עתיקי יומין ומניבי פירות הפזורים ברחבי הארץ,<br /> יכולים להיחשב כמוצגים ארכיאולוגיים מימי קדם. נופם ענֵף ומרשים, היקף<br /> גזעם מגיע ל- 10-5 מטרים ויותר, אלא שגזעם חלול (ד&quot;ר זידאן, בע&quot;פ). פרופ'<br /> לביא חישב את גילו של עץ הזית העתיק בקבוצה של זיתי גת שמנים במזרח<br /> ירושלים - לפי קצבי הגידול של חלקי הגזע שנשארו וקוטר החלק החלול, תוך<br /> התחשבות בתנאי הגידול שלו לאורך התקופות - והגיע למסקנה שגילו כ- 1700<br /> שנה. לדעתו, עצים עתיקים בודדים שהצמיחו גזעים חלופיים מסביב לגזע<br /> המקורי שנרקב ונעלם, יכולים להיות אף בני 3000 שנה. עצים אלה הגדלים<br /> בהרי יהודה וכן בגליל, שרובם שייכים לזן &quot;סורי&quot; (כגון העץ בצובא והעצים בגת<br /> שמנים) ומיעוטם לזן &quot;נבאלי&quot; (העץ בנבי סמואל), ממשיכים להניב יבולי זיתים<br /> בעלי תכונות וממדים האופייניים לעצים אחרים של אותו זן, קשה לומר<br /> שיעור ה'כזית' ידיעון הסהנדרין<br /> 30<br /> שהעצים הזקנים נתנו בימי נעוריהם פירות גדולים מאוד ובדורנו הם קטנו,<br /> שהרי ברחבי הארץ מצויים עצי זית רבים בכל הגילים המניבים - מעשרות<br /> שנים בודדות עד מאות רבות - המניבים זיתים דומים בדיוק לאלה של העצים<br /> העתיקים. על כן יש מקום להניח או לפחות לדון שיתכן שהם מהווים עדות<br /> לגודל הזית וצורתו בתקופת חז&quot;ל וליחס בין בשר הפרי לבין הגלעין. יתרה מזו,<br /> הענפים הצעירים והדקיקים בני שנה, שעליהם מתפתחים הזיתים בעצים מכל<br /> הגילים, אינם חזקים דיים כדי לשאת יבול של פירות גדולים מאוד; ויש לומר<br /> שגם לענפים אלה יש חזקה ששמרו על טבעם באלפיים השנים האחרונות.<br /> כל זאת כאמור, אם לu1497 יוצאים מתוך הנחה שהפירות והעצים של היום מהווים<br /> עדות לאלה שבימי חז&quot;ל.<br /> האם היו בארץ זנים עם פרי יותר גדול? אמנם כן, אלא שהם נדירים היום וכך<br /> גם בעבר. בנוסף לשני הזנים העיקריים שהוזכרו, ידועים זנים אחדים שנפח<br /> זיתיהם וגלעיניהם שונה מהרגיל, כגון &quot;מליסי&quot; שפריו קטן מהממוצע וכן<br /> &quot;שאמי&quot; הגדול (גור, תש&quot;ז; ד&quot;ר זידאן, בע&quot;פ; פרופ' לביא, בע&quot;פ). &quot;שאמי&quot;, המיועד<br /> לכיבושים, מוצאו מסוריה והיה קצת יותר מצוי בארץ לפני 3-2 דורות, פריו<br /> 35 מ&quot;מ, צורתו כשקד ירוק, משקלו הממוצע 10 גרם ומזה כ- 80% X25 גדול<br /> בשר הפרי (גור, תש&quot;ז). חוץ מאלה ידוע הזן &quot;תופאחי&quot;, זן מצרי בעל הזיתים<br /> הגדולים ביותר באזורנו, שלעתים מיובא לארץ, צורת הפרי כתפוח קטן -<br /> 30 מ&quot;מ, משקלו הממוצע 12 גרם, אחוז השמן נמוך, מיוחד לכיבושים X 26<br /> ירוקים. הגלעין רחב, סימטרי, דמוי ביצה, פניו בעלי חספוס בולט מאוד,<br /> הבסיס קטום והקודקוד בעל חוד ארוך מאוד (ד&quot;ר זידאן בע&quot;פ). נפחם דומה<br /> לאלה של הזיתים הגדולים המיובאים היום, &quot;סנטה&quot; הירוק או &quot;קלמאטה&quot;<br /> השחור, ולשם השוואה, הפרי של הזן בעל הזיתים הגדולים ביותר בעולם<br /> יכול להגיע ל- 16 סמ&quot;ק בממוצע (פרופ' לביא בע&quot;פ). במצדה זוהו 56 גלעיני<br /> &quot;שאמי&quot; ו&quot;תופאחי&quot; ( 2.8% מכלל גלעיני הזיתים שנבדקו) (תבק, תשס&quot;ו). מכל מקום,<br /> קשה להעריך עד כמה בדיוק &quot;שאמי&quot; נדיר היום ובדורות האחרונים, כי כל סטייה<br /> קלה באומדן משנה משמעותית את התוצאה, ועל אחת כמה וכמה קשה לשער<br /> בבטחה את מידת נדירותם של זנים כאלה בעבר.<br /> כעת מובן יותר סיפור המעשה בבבלי: &quot;אמר רבי חייא בר אבא: אני ראיתי<br /> את רבי יוחנן שאכל זית מליח ובריך עליו תחילה וסוף... אמר ליה רבי ירמיה<br /> לרבי זירא: רבי יוחנן, היכי מברך על זית מליח? כיון דשקילא לגרעיניה בצר<br /> ליה שיעורא. אמר ליה: מי סברת זית גדול בעינן?! כזית בינוני בעינן והא<br /> איכא, וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן זית גדול הווה, דאף על גב דשקלוה<br /> לגרעינותיה פש ליה שיעורא, דתנן: זית שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני,<br /> ידיעון הסהנדרין שיעור ה'כזית'<br /> 31<br /> וזהו אגורי&quot; (ברכות לח, סע&quot;ב -לט,רע&quot;א).<br /> שרידים חשובים של זיתים נתגלו בערים הרומיות פומפיי והרקולנאום<br /> באיטליה, שנחרבו כליל בזרמי לבה לוהטת שנבעו מהתפרצות אדירה של<br /> הר הגעש וזוב בשנת 79 למניינם, קרוב לחורב בית שני. הממצאים נשתמרו<br /> היטב הודות לשכבת האפר העבה שכיסתה את הערים במשך למעלה מ -1700<br /> שנים, עד שהחלו שם החפירות ארכיאולוגיות. ממצאי הזיתים כוללים מאות<br /> גלעינים, פירות כבושים שלמים שנשתמרו בגודלם הטבעי בתוך הקנקנים<br /> שלהם, ענפים ועלים וכן ציורים ותבליטים על כלים שונים. הפירות הכבושים<br /> דומים להפליא לזיתים המודרניים. רוב הממצאים הללו מוצגים במוזיאון<br /> .(jashemski and meyer, 2002, p.134f) העירוני של נאפולי הסמוכה<br /> המסקנה, ייתכן שבעקבות הדמיון הרב בין הזיתים המסורתיים של ימינו לבין<br /> הזיתים שהיו בתקופת חז&quot;ל, יהיה צורך לשאול את הרבנים הפוסקים שליט&quot;א,<br /> אם על סמוך הנתונים הללו יש לחוש לחומרה באכילת שיעור שנפחו 5 סמ&quot;ק<br /> ואף 3 סמ&quot;ק, שמא חייבים בברכה אחרונה גם לשיטות שאין משערים לפי<br /> הזית שבכל דור.<br /> <br /> <br /> [[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט' ב.pdf|המסמך המקורי בעברית]] (pdf)<br /> <br /> [[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]<br /> [[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]<br /> <br /> [[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 b]]</div>

בנימין