close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הבדלים בין גרסאות בדף "פסק תשס"ז אדר י'"


 
שורה 4: שורה 4:
 
</center>
 
</center>
  
הדף הזה הוא מתחת לבניה ראה כאן [http://www.thesanhedrin.org/he/legal/Psak5767Adar10.html לדף מקורי]:
+
בכל שנה מחדש אנו מתכוננים בקדחתנות לקראת חג הפסח כאשר במרכזו הסדר. אבל עדיין חסרה לנו גולת הכותרת האמיתית שלו - קורבן הפסח.
  
[[Media:פסק תשסאדר י'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]  (pdf)
+
קורבן הפסח הוא צווי דאורייתא (מהתורה) ולכן חזרה התורה והרחיבה בו במספר מקומות: שמות י"ב, 3-12, במדבר ט', 1-13 ודברים ט"ז.
  
[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]
+
כשם שמצוות ברית המילה, שהיא המצווה הראשונה שהיחיד מצטווה בה והראשון שנכנס בברית היה אברהם אבינו, ואשר מקדשת אותנו כיחידים; מצוות קורבן הפסח, שהיא המצווה הראשונה שהציבור הצטווה בה, וחייבים בה גברים, נשים וטף, מקדשת אותנו כעם.
 +
 
 +
==קצרצרי קורבן פסח==
 +
 
 +
* במצוות קרבן פסח חייבים גברים נשים וטף.
 +
 
 +
* קיום מצוות קרבן פסח מופיע כצעד משלים לכל תחייה לאומית ודתית לאחר תקופה של נפילה מוסרית והתבוללות.
 +
 
 +
* קרבן הפסח בקיצור מקשר אותנו לזהותנו וזורע אחדות בתוכנו.
 +
 
 +
* ברם, אותה אחדות לא באה על חשבון זהות הפרט.
 +
 
 +
* מי שלא קיים את מצוות קרבן פסח דינו כרת עונש המבטא מוות רוחני וניתוק מעם ישראל.
 +
 
 +
* רבן גמליאל שחי מאה שנה לאחר החורבן צווה על עבדו לצלות את קרבן הפסח (פסחים פ"ז ע"ב).
 +
 
 +
* השליט הביזנטי, יוסטנינוס קיסר הוציא צו האוסר על היהודים להקריב את קרבן הפסח ומדובר במאה השישית לספירה תקופה ארוכה לאחר חורבן הבית.
 +
* הרמב"ם פסק שהיות והיהודים ברובם בחזקת טמאים אז ניתן להקריב מתוך טומאה (הלכות בית הבחירה ט"ז).
 +
כל אדם המבקש ליטול חלק בקרבן הפסח זכאי לרשום את עצמו, את בני משפחתו וחבריו בסכום של 7 ₪ לאדם.
 +
 
 +
==קורבן הפסח וחשיבותו==
 +
 
 +
מפסח מצרים לפסח דורות
 +
 
 +
ערב יציאתם ממצרים ובהמתנה למכת הבכורות נצטוו בני ישראל במצרים לקחת שה לכל משפחה, לצלות אותו בלי לשבור עצמות, ולאכלו בחיפזון היות ויציאת מצרים קרבה. דם החיה מרחו על המשקוף על מנת להגן על בני ישראל מהמשחית שהגיע להעניש את המצרים ולסמל שעם ישראל אינו עובד אלילים בדמות חיות אלא מקדיש את חייו תוך מסירות נפש לה'.
 +
 +
 
 +
בפסח דורות, נצטוו בני ישראל לשחזר את פסח מצרים אלא ניתנה להם ולבני המשפחה והחברים האוכלים אתם בצוותא את השהות לסיים את אכילתם עד חצות הלילה. כולם חייבים במצווה גברים נשים וטף וגם חבורות נשים זכאיות לקיים את המצווה ביחד. כאשר הוקם בית הבחירה והפך למוקד העבודה, קורבן הפסח קוים בירושלים והמנויים שאכלו את הקורבן בצוותא קיימו את המצווה לקול שירת הלויים שאמרו הלל על חסדיו של הבורא
 +
 
 +
==הקורבן: כסמל לאחדות וזהות יהודית==
 +
 
 +
התורה טרחה במספר מקומות להדגיש את חשיבות המצווה בטיפוח האחדות והזהות היהודית. הגרים יכלו לקיים את הקורבן כאות לכניסתם המלאה לעם ישראל. פה שוב מתקיים הקשר האמיץ בין קורבן פסח לברית מילה.
 +
 
 +
רק אדם שנמול יכול לגשת להקריב, וכיוצא בו נאסר על יהודי שהמיר את דתו לאכול מקורבן הפסח. בנדידתם במדבר ארבעים שנה עם ישראל לא נמול ולכן לא קיימו את קורבן הפסח. רק בעברם את הירדן נימולו בני ישראל בצורה המונית והצעד המתבקש מצדו של יהושע כביטוי לזהות היהודית הייחודית היה קיום מצוות קורבן פסח (יהושע א, 1-12).
 +
 
 +
קשר נוסף בין מילה לקורבן פסח הוא שמי שאינו מקיים כל אחת משתי מצוות העשה הללו עונשו כרת. זהו העונש הכבד ביותר על אי קיום מצוות עשה ומבטא את המוות הרוחני והניתוק מעם ישראל. על מנת להמעיט במקרים הללו סיפק התורה מועד ב' בפסח שני לאותם אנשים שנמנע מהם לקיים את הפסח היות והיו בדרך רחוקה או טמאים. קורבן הפסח בקיצור מקשר אותנו לזהותנו וזורע אחדות והעדרו של קורבן הפסח מהווה אבן נגד לאחדות וזהות יהודית.
 +
 
 +
הצעד המשלים לכל תחייה לאומית ודתית שהגיעה לאחר תקופה של נפילה מוסרית והתבוללות היה קיום מצוות קורבן פסח.
 +
 
 +
כאשר ביקש המלך יאשיהו לטהר את הארץ מנגע האלילות הפעולה הראשונה שביצע אחרי שסילק את האלילים היה חגיגת הפסח (מלכים ב', כ"ג).
 +
 
 +
כאשר נבצר מהיהודים להגיע לבית המקדש והמלך חזקיהו פעל לתקון המצב הוא זימן את כל העם לחגוג את הפסח בירושלים ולקיים את מצוות קורבן הפסח (דברי הימים ב, פרק ל'). כמו קודמיו השכיל המלך חזקיהו להבין שהקרבת הפסח היא הדרך הטובה להשכין אחדות בבני ישראל .
 +
 
 +
לאחר שיבת ציון בימי עזרא הסופר. ניסה עזרא להחזיר לירושלים את מרכזיותה לעם ישראל נוכח העובדה שחלק מהאליטות לא חזר ארצה והעדיף את מנעמי בבל. הוא פעל על ידי שהקריב קורבן פסח גם עבור בני הגולה וכמובן גם עבור אלו שמילאו את חובתם וחזרו לירושלים (עזרא ו, 19-22) .
 +
 
 +
למדנו שקורבן הפסח פעל כסמל המובהק של אחדות ישראל. אולם אותה אחדות לא באה על חשבון הפרט ונוצר איזון מושלם. המצווה אמנם הוטלה על כל עם ישראל אבל חבורת המנויים על הקורבן הורכבה מבני משפחה או חברים כאות שהאחדות לא תבלע את אישיותו של הפרט. אבדן קורבן הפסח הותיר חלל בתוך עם ישראל שנשללה ממנו נדבך של אחדות.
 +
 
 +
==למה התבטל הקורבן היום?==
 +
 
 +
למה דעכה מצוות קורבן פסח?
 +
 
 +
ברור מאליו שחורבן בית המקדש וההגבלות שהוטלו על נגישות יהודית לירושלים בכלל ולהר הבית בפרט על ידי הכובשים המזדמנים תרמו לביטול המצווה.
 +
 
 +
מבחינה הלכתית חורבן הבית לא מנע הקרבת קורבנות כולל קורבן הפסח. לפי הרמב"ם נשמרה קדושת הר הבית והוא גם פסק שלא רק שקורבן הפסח מותר אלא חובה להקריבו בהר הבית. בידינו הוכחות לקיום קורבן הפסח גם לאחר החורבן. רבן גמליאל שחי מאה שנה לאחר החורבן צווה על עבדו לצלות את קורבן הפסח (פסחים פ"ז ע"ב).
 +
 
 +
השליט הביזנטי יוסטנינוס קיסר הוציא צו האוסר על היהודים להקריב את קורבן הפסח ומדובר במאה השישית לספירה הרבה מעבר לחורבן הבית.
 +
 
 +
עם אבדן עצמאות ישראל, פיזור היהודים בגולה, והרדיפות מהן סבלו שאריות הקהילות היהודיות בארץ מצד שליטים נוצרים ומוסלמים שביקשו להוכיח מבחינה פיזית כרוחנית שיראתם ירשה את היהדות, נותר הר הבית מחוץ לתחום ליהודים.
 +
 
 +
בנוסף למכשולים הפוליטיים והפיזיים, יהודים שומרי מצוות היו מוטרדים מבעיות הלכתיות כגון טומאה. הרמב"ם כבר פסק שאם היהודים טמאים ברובם ניתן להקריב מתוך טומאה (הלכות בית הבחירה ט"ז) אבל הדאגה נותרה. התעוררה השאלה איך ניתן לקבוע את ייחוסם של הכוהנים ואיך ניתן לבנות מזבח בלי להשתמש בכלי גזית כפי שצוותה התורה. כך כפי שהיהודים וותרו על חלומותיהם לגבי שלטון יהודי וצבא יהודי וקיום מצוות התלויות בארץ גם מצוות קורבן פסח נשכחה מתוך ההבנה שחייבים להמתין למעשי נסים שיובילו לשיבת ציון ובניית בית מקדשנו.
 +
 
 +
חלום חידוש קורבן הפסח נותר בגדר חלום גם לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. מטעמים מדיניים העדיפה ממשלת ישראל להפקיד את הר הבית בידי הואקף המוסלמי וכמו בסוגיות דתיות אחרות הדבר שכנע את ההנהגה הדתית לאמץ גישה זהירה ולדחות התעסקות בחידוש קורבן הפסח.
 +
 
 +
==מה השתנה על מנת לאפשר את הקרבת קורבן הפסח כעת==
 +
 
 +
רוח חדשה
 +
 
 +
לאחרונה החל עם ישראל לתבוע מחדש את זכויותיו על הר הבית. למגמה הזאת סייעו פיתוחים טכנולוגיים וממצאים ארכיאולוגיים היות ועתה ניתן לקבוע את המקומות בהם רשאים יהודים לדרוך בהם לעומת מקומות שכניסתם אסורה על פיה הלכה. הטכנולוגיה המודרנית סיפקה פטנטים כמו כלי חיתוך בלייזר שדרכם ניתן לבנות מזבח בלי להשתמש בכלי גזית.
 +
 
 +
אולם הגורם המהותי לשנוי אינו טכנולוגי אלא רוחני. התהוותה של מנהיגות דתית חדשה הפועלת במסגרת חידוש סנהדרין יצרה את פריצת הדרך. קבוצת מנהיגים רבניים אזרה אומץ להחיות את ההגות והסמכות ההלכתית במסגרת הריבונות היהודית המחודשת. הסנהדרין עומד בקדמת המאבק לחדש את קורבן הפסח. הוא נוטל אחראיות להבטיח שמצוות קורבן הפסח תקוים כהלכתו וגם יתאם את ההיבטים הפרקטיים עם רשויות השלטון המתאימות.
 +
 
 +
לשנה הזאת בירושלים מזרז הסנהדרין את עם ישראל היושב בארצו ובגלות ליטול חלק בקורבן הפסח. הסנהדרין יברור את הכבשים לקורבן הפסח וידאג לביצוען של כל ההכנות בתקווה שנוכל לחדש את קורבן הפסח. במקרה שיופיעו מכשולים פוליטיים ואחרים הסנהדרין כבר נקט בצעדים ההלכתיים שיבטיחו שהכספים שיועדו לקורבן הפסח יהיו זמינים למטרות צדקה.
 +
 
 +
כל אדם המבקש ליטול חלק בקורבן הפסח זכאי לרשום את עצמו ובני משפחתו בסכום של 7 ₪ לאדם – הסכום המשוער לרכישת כזית בשר שה לקיום המצווה. אסוף הכספים יתבצע בשקיפות מלאה ותחת בקרת רואי חשבון מוסמכים בין אם יוצאו הכספים על המטרה המקורית או שיותרמו לצדקה.
 +
 
 +
אנו ערים לכך שהיוזמה הזאת כשם שהיא נועזת גם מעוררת מחלוקת; גישה של שב ואל תעשה היא תמיד לכאורה היותר בטוחה. המחלקות שרשה בויכוח יסודי סביב השאלה האם עם ישראל חייב להמתין בשקט לגאולה שתבוא במכה אחת או שמא חייבים לבצע הכנות ולהקריב קרבנות תרתי משמע על מנת להכין את הגאולה. מי שמאמץ את הגישה השנייה יתקשה למצוא נושא יותר ראוי מהחזרת עטרת קורבן הפסח ליושנה כסמל לאחדות ישראל.
  
[[en:Psak 5767 Adar 10]]
+
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.korbanpesach.org/ ברצוני לדעת יותר | KorbanPesach.org:]
 +
* [http://korbanpesach.org/files/korbanpesach/korban.pdf חוברת קרבן פסח תשס"ז]
  
==עיונים==
+
==הערות שוליים==
 
<references />
 
<references />
  
 
[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]
 
[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]
 +
[[en:Psak 5767 Adar 10]]

גרסה מ־09:05, 17 במרץ 2008

SanhedrinLogo.png
סנהדרין להשתדל להביא קורבן פסח

בכל שנה מחדש אנו מתכוננים בקדחתנות לקראת חג הפסח כאשר במרכזו הסדר. אבל עדיין חסרה לנו גולת הכותרת האמיתית שלו - קורבן הפסח.

קורבן הפסח הוא צווי דאורייתא (מהתורה) ולכן חזרה התורה והרחיבה בו במספר מקומות: שמות י"ב, 3-12, במדבר ט', 1-13 ודברים ט"ז.

כשם שמצוות ברית המילה, שהיא המצווה הראשונה שהיחיד מצטווה בה והראשון שנכנס בברית היה אברהם אבינו, ואשר מקדשת אותנו כיחידים; מצוות קורבן הפסח, שהיא המצווה הראשונה שהציבור הצטווה בה, וחייבים בה גברים, נשים וטף, מקדשת אותנו כעם.

קצרצרי קורבן פסח

  • במצוות קרבן פסח חייבים גברים נשים וטף.
  • קיום מצוות קרבן פסח מופיע כצעד משלים לכל תחייה לאומית ודתית לאחר תקופה של נפילה מוסרית והתבוללות.
  • קרבן הפסח בקיצור מקשר אותנו לזהותנו וזורע אחדות בתוכנו.
  • ברם, אותה אחדות לא באה על חשבון זהות הפרט.
  • מי שלא קיים את מצוות קרבן פסח דינו כרת עונש המבטא מוות רוחני וניתוק מעם ישראל.
  • רבן גמליאל שחי מאה שנה לאחר החורבן צווה על עבדו לצלות את קרבן הפסח (פסחים פ"ז ע"ב).
  • השליט הביזנטי, יוסטנינוס קיסר הוציא צו האוסר על היהודים להקריב את קרבן הפסח ומדובר במאה השישית לספירה תקופה ארוכה לאחר חורבן הבית.
  • הרמב"ם פסק שהיות והיהודים ברובם בחזקת טמאים אז ניתן להקריב מתוך טומאה (הלכות בית הבחירה ט"ז).

כל אדם המבקש ליטול חלק בקרבן הפסח זכאי לרשום את עצמו, את בני משפחתו וחבריו בסכום של 7 ₪ לאדם.

קורבן הפסח וחשיבותו

מפסח מצרים לפסח דורות

ערב יציאתם ממצרים ובהמתנה למכת הבכורות נצטוו בני ישראל במצרים לקחת שה לכל משפחה, לצלות אותו בלי לשבור עצמות, ולאכלו בחיפזון היות ויציאת מצרים קרבה. דם החיה מרחו על המשקוף על מנת להגן על בני ישראל מהמשחית שהגיע להעניש את המצרים ולסמל שעם ישראל אינו עובד אלילים בדמות חיות אלא מקדיש את חייו תוך מסירות נפש לה'.


בפסח דורות, נצטוו בני ישראל לשחזר את פסח מצרים אלא ניתנה להם ולבני המשפחה והחברים האוכלים אתם בצוותא את השהות לסיים את אכילתם עד חצות הלילה. כולם חייבים במצווה גברים נשים וטף וגם חבורות נשים זכאיות לקיים את המצווה ביחד. כאשר הוקם בית הבחירה והפך למוקד העבודה, קורבן הפסח קוים בירושלים והמנויים שאכלו את הקורבן בצוותא קיימו את המצווה לקול שירת הלויים שאמרו הלל על חסדיו של הבורא

הקורבן: כסמל לאחדות וזהות יהודית

התורה טרחה במספר מקומות להדגיש את חשיבות המצווה בטיפוח האחדות והזהות היהודית. הגרים יכלו לקיים את הקורבן כאות לכניסתם המלאה לעם ישראל. פה שוב מתקיים הקשר האמיץ בין קורבן פסח לברית מילה.

רק אדם שנמול יכול לגשת להקריב, וכיוצא בו נאסר על יהודי שהמיר את דתו לאכול מקורבן הפסח. בנדידתם במדבר ארבעים שנה עם ישראל לא נמול ולכן לא קיימו את קורבן הפסח. רק בעברם את הירדן נימולו בני ישראל בצורה המונית והצעד המתבקש מצדו של יהושע כביטוי לזהות היהודית הייחודית היה קיום מצוות קורבן פסח (יהושע א, 1-12).

קשר נוסף בין מילה לקורבן פסח הוא שמי שאינו מקיים כל אחת משתי מצוות העשה הללו עונשו כרת. זהו העונש הכבד ביותר על אי קיום מצוות עשה ומבטא את המוות הרוחני והניתוק מעם ישראל. על מנת להמעיט במקרים הללו סיפק התורה מועד ב' בפסח שני לאותם אנשים שנמנע מהם לקיים את הפסח היות והיו בדרך רחוקה או טמאים. קורבן הפסח בקיצור מקשר אותנו לזהותנו וזורע אחדות והעדרו של קורבן הפסח מהווה אבן נגד לאחדות וזהות יהודית.

הצעד המשלים לכל תחייה לאומית ודתית שהגיעה לאחר תקופה של נפילה מוסרית והתבוללות היה קיום מצוות קורבן פסח.

כאשר ביקש המלך יאשיהו לטהר את הארץ מנגע האלילות הפעולה הראשונה שביצע אחרי שסילק את האלילים היה חגיגת הפסח (מלכים ב', כ"ג).

כאשר נבצר מהיהודים להגיע לבית המקדש והמלך חזקיהו פעל לתקון המצב הוא זימן את כל העם לחגוג את הפסח בירושלים ולקיים את מצוות קורבן הפסח (דברי הימים ב, פרק ל'). כמו קודמיו השכיל המלך חזקיהו להבין שהקרבת הפסח היא הדרך הטובה להשכין אחדות בבני ישראל .

לאחר שיבת ציון בימי עזרא הסופר. ניסה עזרא להחזיר לירושלים את מרכזיותה לעם ישראל נוכח העובדה שחלק מהאליטות לא חזר ארצה והעדיף את מנעמי בבל. הוא פעל על ידי שהקריב קורבן פסח גם עבור בני הגולה וכמובן גם עבור אלו שמילאו את חובתם וחזרו לירושלים (עזרא ו, 19-22) .

למדנו שקורבן הפסח פעל כסמל המובהק של אחדות ישראל. אולם אותה אחדות לא באה על חשבון הפרט ונוצר איזון מושלם. המצווה אמנם הוטלה על כל עם ישראל אבל חבורת המנויים על הקורבן הורכבה מבני משפחה או חברים כאות שהאחדות לא תבלע את אישיותו של הפרט. אבדן קורבן הפסח הותיר חלל בתוך עם ישראל שנשללה ממנו נדבך של אחדות.

למה התבטל הקורבן היום?

למה דעכה מצוות קורבן פסח?

ברור מאליו שחורבן בית המקדש וההגבלות שהוטלו על נגישות יהודית לירושלים בכלל ולהר הבית בפרט על ידי הכובשים המזדמנים תרמו לביטול המצווה.

מבחינה הלכתית חורבן הבית לא מנע הקרבת קורבנות כולל קורבן הפסח. לפי הרמב"ם נשמרה קדושת הר הבית והוא גם פסק שלא רק שקורבן הפסח מותר אלא חובה להקריבו בהר הבית. בידינו הוכחות לקיום קורבן הפסח גם לאחר החורבן. רבן גמליאל שחי מאה שנה לאחר החורבן צווה על עבדו לצלות את קורבן הפסח (פסחים פ"ז ע"ב).

השליט הביזנטי יוסטנינוס קיסר הוציא צו האוסר על היהודים להקריב את קורבן הפסח ומדובר במאה השישית לספירה הרבה מעבר לחורבן הבית.

עם אבדן עצמאות ישראל, פיזור היהודים בגולה, והרדיפות מהן סבלו שאריות הקהילות היהודיות בארץ מצד שליטים נוצרים ומוסלמים שביקשו להוכיח מבחינה פיזית כרוחנית שיראתם ירשה את היהדות, נותר הר הבית מחוץ לתחום ליהודים.

בנוסף למכשולים הפוליטיים והפיזיים, יהודים שומרי מצוות היו מוטרדים מבעיות הלכתיות כגון טומאה. הרמב"ם כבר פסק שאם היהודים טמאים ברובם ניתן להקריב מתוך טומאה (הלכות בית הבחירה ט"ז) אבל הדאגה נותרה. התעוררה השאלה איך ניתן לקבוע את ייחוסם של הכוהנים ואיך ניתן לבנות מזבח בלי להשתמש בכלי גזית כפי שצוותה התורה. כך כפי שהיהודים וותרו על חלומותיהם לגבי שלטון יהודי וצבא יהודי וקיום מצוות התלויות בארץ גם מצוות קורבן פסח נשכחה מתוך ההבנה שחייבים להמתין למעשי נסים שיובילו לשיבת ציון ובניית בית מקדשנו.

חלום חידוש קורבן הפסח נותר בגדר חלום גם לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. מטעמים מדיניים העדיפה ממשלת ישראל להפקיד את הר הבית בידי הואקף המוסלמי וכמו בסוגיות דתיות אחרות הדבר שכנע את ההנהגה הדתית לאמץ גישה זהירה ולדחות התעסקות בחידוש קורבן הפסח.

מה השתנה על מנת לאפשר את הקרבת קורבן הפסח כעת

רוח חדשה

לאחרונה החל עם ישראל לתבוע מחדש את זכויותיו על הר הבית. למגמה הזאת סייעו פיתוחים טכנולוגיים וממצאים ארכיאולוגיים היות ועתה ניתן לקבוע את המקומות בהם רשאים יהודים לדרוך בהם לעומת מקומות שכניסתם אסורה על פיה הלכה. הטכנולוגיה המודרנית סיפקה פטנטים כמו כלי חיתוך בלייזר שדרכם ניתן לבנות מזבח בלי להשתמש בכלי גזית.

אולם הגורם המהותי לשנוי אינו טכנולוגי אלא רוחני. התהוותה של מנהיגות דתית חדשה הפועלת במסגרת חידוש סנהדרין יצרה את פריצת הדרך. קבוצת מנהיגים רבניים אזרה אומץ להחיות את ההגות והסמכות ההלכתית במסגרת הריבונות היהודית המחודשת. הסנהדרין עומד בקדמת המאבק לחדש את קורבן הפסח. הוא נוטל אחראיות להבטיח שמצוות קורבן הפסח תקוים כהלכתו וגם יתאם את ההיבטים הפרקטיים עם רשויות השלטון המתאימות.

לשנה הזאת בירושלים מזרז הסנהדרין את עם ישראל היושב בארצו ובגלות ליטול חלק בקורבן הפסח. הסנהדרין יברור את הכבשים לקורבן הפסח וידאג לביצוען של כל ההכנות בתקווה שנוכל לחדש את קורבן הפסח. במקרה שיופיעו מכשולים פוליטיים ואחרים הסנהדרין כבר נקט בצעדים ההלכתיים שיבטיחו שהכספים שיועדו לקורבן הפסח יהיו זמינים למטרות צדקה.

כל אדם המבקש ליטול חלק בקורבן הפסח זכאי לרשום את עצמו ובני משפחתו בסכום של 7 ₪ לאדם – הסכום המשוער לרכישת כזית בשר שה לקיום המצווה. אסוף הכספים יתבצע בשקיפות מלאה ותחת בקרת רואי חשבון מוסמכים בין אם יוצאו הכספים על המטרה המקורית או שיותרמו לצדקה.

אנו ערים לכך שהיוזמה הזאת כשם שהיא נועזת גם מעוררת מחלוקת; גישה של שב ואל תעשה היא תמיד לכאורה היותר בטוחה. המחלקות שרשה בויכוח יסודי סביב השאלה האם עם ישראל חייב להמתין בשקט לגאולה שתבוא במכה אחת או שמא חייבים לבצע הכנות ולהקריב קרבנות תרתי משמע על מנת להכין את הגאולה. מי שמאמץ את הגישה השנייה יתקשה למצוא נושא יותר ראוי מהחזרת עטרת קורבן הפסח ליושנה כסמל לאחדות ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים