הצגת המקור של פסק תשס"ה תשרי כ"ח

<center>
[[Image:SanhedrinLogo.png]]<br>
<big>סנהדרין – בית דין גדול של 71</big><br>
מזכיר: הרב אמנון חבר טל: 054-9400909 b.d.hartzion@gmail.com
</center>

<center>'''<big>חידוש הסמיכה והסנהדרין בישראל</big>'''</center>

בשם ה' אל עולם

ברבעי בשבת, בשמונה ועשרים יום לירח האיתנים, שנת חמשת אלפים ושבע מאות ששים וחמש לבריאת העולם, נתכנסו יחדיו שבעים ואחד מחכמי ארץ ישראל, בטבריה המעטירה – היושבת בטבריהשל ארץ ישראל לקיים את דבר הנביא ישעיה: '''ואשיבה שופטיך כבראשינה ויועציך כבתחילה אחר כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה.'''

נתכנסנו היום בעיר טבריה לקיים את מצות ה' בתורתו, ככתוב: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. זאת, כדברי הרמב"ם בספר המצוות (עשה קעו) הכתוב: שציונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה על כרחם ויצוו לעשות הטוב ויזהרו מן הרע... ויתמנו בירושלם בית דין הגדול משבעים דיינים ויתמנה אחד על אלו השבעים והוא ראש הישיבה והוא שיקראיהו החכמים נשיא.

'''קבלה ומסורת''', היא ביד חכמינו ז"ל, כי בטבריה עתידה הסנהדרין להיתחדש. כך מובא במסכת ראש השנה לא, ב. שם מונה הגמרא, עשר גלויות שגלתה הסנהדרין מירושלים עד טבריה. ומוסיפים חז"ל: ומשם עתידין להגאל. אף הרמב"ם בהלכות סנהדרין יד, יב. כתיב: כתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית... וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו – וסופן לטבריא... וקבלה היא – שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש.

'''בחסד ה' על עמו ונחלתו''' התקבץ עם ישראל בהמוניו לארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. וכבוד התורה הןלך ומתחדש לעיניני כבעבר בקול התורה הנשמע בישיבות. ובשיעורים לרוב המתקיימים בבתי כנטיות ובבתי מדרשות. לאחר חורבן קהילות ישראל בארצות העולם קם לתחיה דור של בני תורה בארץ ישראל המצמיח תלמידי חכמים וגדולי תורה. והתורה מחזרת על אכסניה שלה כבימי הבית הראשון והשני.

'''גדולה השמחה''' על פריחת התורה בארץ ישראל, אך גדול השבר וגדול הכאב על הפרצות והמכשלות בחיי הציבור.  חלק ניכר מן העם טרם שב לכור מחצבתו, ןמצוות רבות מתרי"ג מצוות נעזבו.  עם ישראל שהיה אור לגויים ביושרו ובמוסריותו נתון להשפעת עמי העולם. חיי ההפקר הכובשים את עמי תבל מעמידים בסכנה את ייחידו של עם ישראל כעם התורה. חוקים הנחקקים על ידי נבחרי העם בארצו ועל ידי שופטים בישראל הולכים ומטשטשים את צביונה היהודי של מדינת היהודים. ההתבוללות ומעשי הזימה של חלקים בציבור מסכנים, חלילה, את קיומו של עם ישראל בארצו.

'''מול כל אלה''' מתבקשת החזת עטרה ליושה כהקמה בית הדין הגדול – הסנהדרין הגדולה הסמכות העליונה בעם ישראל.  זאת, לקיום חיי תורה ומוסר שלמים. ככתוב: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. לאור האמור, הסנהדרין המתחדשת כיום אינה רק מציה גדולה ויקרה בתורה, אלא היא גם כורח המציאות.

'''עם ההכרזה''' על הקמת הסנהדרין המתחדשת היום יידונו השאלות הנוגעות לחיי העם בארצו במעמד שבעים ואחד חברי הסנהדרין.  הסנהדרין תעסוק בשאלות העומדות על הפרק: בעניני שבת ומועד, בבשרות וטהרת המשפחה בישראל, בנישואין וגירושין כהלכתם, ובעניני ממונות שבין אדם לחבירו.

'''כן תעסוק''' הסנהדרין במצוות הנוהגות בארץ ישראל ובחידוש כל המצוות אשר חדלו מלהתקיים בתקופת הגלות. הסנהדרין תקבע את עמדתה בשאלות כלל ישראליות בהלכות כיבוש ומלחמה בארץ ישראל,  בשאלת היחס לנכרים בארץ וכן בשאלת חידוש המלכות והקמה מקדש בישראל.  הבירורים יועלו בכתב ויידונו במעמד שבעים ואחד חברי הסנהדרין. שם יובאו הדברים למשא ומתן הלכתי כשההכרעה תהיה במנין, ככתוב: אחרי רבים להטות.

'''בית הדין הגדול''' יצא בקריאה לציבור לשוב לשמירת המצוות ולהקפדה על מצוות התורה ככתבן.  כן יתקין בית הדין תקנות וסייגים למניעת פרצות בהנהגת הציבור והיחיד.  בית הדין הגדול יפעל לשילוב כל גדולי התורה במסגרת הסנהדרין. בהתאם לכך יוקמו בנוסף להסנהדרין בירושלים סנהדראת בכל עיר וקהילה בישראל.  הסנהדרין במתכונת זותפעל להרמת קרנה של תורת ישראל בארץ ישראל ובתפוצות

'''תפקיד מרכזי''' מוטל על חבמי הסנהדרין לקרב את ההמונים לתורת ישראל ולמצוותיה, לאהבת תורה ויראת שמים, החל מתינוקות של בית רבן וכלה באנשים ונשים בכל ישוב ופינה בארץ ישראל זאת, בסבר פנים יפות ובדרכי נועם.  עם זאת, תעמוד הסנהדרין בפרץ מוול מתנכלים לתורת ישראל ותעמיד לדין פורצי גדר בישראל.  כן תנקוט באמצעי ענישה המסורים לה על פי התורה לשמירת התורה למצוותיה ולהלכותיה, בכל עיר וכפר בישראל.

'''הסנהדרין''' היא עיני העדה והנהגת העם, והיא עתידה לתפוס את מקומה כהנהגה הלכתית ומדינית במדינת היהודים.  הקמת כנסת ישראל בדורנו היא המשך להנהגת משה ובית דינו במדבר, והיא חוליה בשלשלת הנהגת העם כבימי דוד ושלמה ובית דינם, וכבימי עזרא ונחמיה ושאר נשיאי הסנהדרין בכל הדורות.

'''כינון הסנהדרין בדורנו''' הוא תחילתו של תהליך תשובה ותיקון של העם היהודי בארצו. ובהקמתה מניחים אנו בעז"ה יסוד מוצק לבנין הבית השלישי כבנין עדי עד.  בכך התקיים הבטחת ה' בתורתו דברים ט"ז, ב:  צדק צדק תרדוף -- למען תחיה וירשת את הארץ.  ובכך יתממש חזון הנביא ישעה ב, ב: והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו.

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירודלם

מתוך אמונה בבורא עולם המחזיר שכינתו לציון, הננו באים על החתום בתפילה חרישית:

החתומים<br>
רבי עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)<br>
רבי נחמן כהנא<br>
רבי יואל שוורץ<br>
רבי דב לבנוני<br>
רבי ישראל אריאל<br>
רבי יהודה עדרי<br>
רבי דב מאיר שטיין<br>
רבי מרדכי אברהמי<br>
רבי ישי באבד<br>
רבי מיכאל שלמה בר-רון<br>
רבי דב אברהם בן שור<br>
רבי ראובן האס<br>
רבי מאיר יעקב חקאק הלוי<br>
רבי אמנון חבר<br>
רבי ישעיהו הכהן הולנדר<br>
רבי מרדכי כסלו<br>
רבי צבי רוגין<br>
רבי אליצור סגל<br>
רבי הלל וייס

השמות של חברי הסנהדרין האחרים שחתמו הוחזק מסיבות בטחוניות
וחשש שלחץ יפעול נגדם מלהשתתף בהסנהדרין.

[[Media:פסק תשס"ה תשרי כ"ח.pdf|המסמך המקורי בעברית]]  (pdf)

==הערות שוליים==
<references />

==בחדשות==

[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]
[[קטגוריה:יוזמת הסנהדרין]]

[[en:Psak 5765 Tishrei 28]]