הבדלים בין גרסאות בדף "עדות תשס"ז ניסן י' c"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
</center> | </center> | ||
| − | + | סיכום שיחה עם סנ"צ אלי כזר קצין אג"ם מרחב דוד מחוז ירושלים. | |
| − | + | היום ליל יום חמישי בשבת ליל י' בניסן סז קיבלתי הודעה בשעה 17:45 טלפונית מרבי מאיר הלוי חקאק על כך שיש לנו פגישה בקישלה עם קצין האג"ם. | |
| + | |||
| + | לקחתי מונית והגעתי בשעה 18. גם רבי מאיר הגיע עימי מתואם. | ||
| + | |||
| + | חיכינו שם עד 18:30+ שאז הופיע סגן ניצב אלי כזר וזמננו למשרדו. הוא זימן גם את הקמב"ץ ארז וכפי שנוכחנו הדבר היה לשם עריכת תרשומת. | ||
| + | |||
| + | סנ"צ כזר שאלנו מה יש לנו לומר רבי מאיר הסביר שיש דברים בהם ניתן לוותר כמו למשל להוביל המזבח עם מלגזה או גודל המזבח או להסתפק ב50 איש אך לא ניתן לשנות את המיקום משום שאסור להקריב קרבנות אלא במקום שנקבע על ידי שמואל הנביא ודוד המלך. כמו כן הסביר שמצוות השבת הן 6 ואילו אי הקרבת קרבן הפסח פירושה אי קיום 16 מצוות מן התורה. לא זו אף זו, על אי הקרבת קרבן הפסח מתחייבים בכרת. אנו רוצים לשרוף את האימורים של הקרבן ובזה נגמרת הקרבת הקרבן. | ||
| + | |||
| + | הסברתי לכזר שהמדובר הוא במצוה חשובה דומה לברית מילה. שתי המצוות הן מצות של ברית דמים. | ||
| + | |||
| + | כזר ענה שניתן לדבר על הקרבת הקרבן אולם במקום אחר, מחוץ להר הבית. | ||
| + | |||
| + | שאלתיו מה מונע מלתת את ההיתר להקרבה. האיש התחמק מלתת מענה. רבי מאיר ניסה לדובבו האם מדובר בחשש מהתפרעות של ערבים? מהתפרעות של אנשי שמאל? תשובתו של כזר היתה "אתה ואני יודעים במה מדובר". גם אני ניסיתי לדובבו. כל נסיונותינו לדובבו מה הוא החשש האמיתי נענו בהתחמקות. | ||
| + | |||
| + | רבי מאיר הסביר לסנ"צ כזר שהכרת המוטל עלינו אם נאנס ולא נקריבנו יחול על מי שמונע זאת מאתנו. האיש נראה כמפגין אדישות לאמירה. | ||
| + | |||
| + | ברכנו איש את רעהו בברכת חג שמח ושבת שלום ונפרדנו. | ||
| + | |||
| + | רשם באותו היום בשעה 20 | ||
| + | |||
| + | - דב שטיין | ||
[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]] | [[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]] | ||
| שורה 12: | שורה 32: | ||
[[en:Edut 5767 Nissan 10c]] | [[en:Edut 5767 Nissan 10c]] | ||
| − | == | + | ==הערות שוליים== |
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]] | [[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]] | ||
גרסה מ־08:53, 17 במרץ 2008
שיחה עם המשטרה על קרבן פסח
סיכום שיחה עם סנ"צ אלי כזר קצין אג"ם מרחב דוד מחוז ירושלים.
היום ליל יום חמישי בשבת ליל י' בניסן סז קיבלתי הודעה בשעה 17:45 טלפונית מרבי מאיר הלוי חקאק על כך שיש לנו פגישה בקישלה עם קצין האג"ם.
לקחתי מונית והגעתי בשעה 18. גם רבי מאיר הגיע עימי מתואם.
חיכינו שם עד 18:30+ שאז הופיע סגן ניצב אלי כזר וזמננו למשרדו. הוא זימן גם את הקמב"ץ ארז וכפי שנוכחנו הדבר היה לשם עריכת תרשומת.
סנ"צ כזר שאלנו מה יש לנו לומר רבי מאיר הסביר שיש דברים בהם ניתן לוותר כמו למשל להוביל המזבח עם מלגזה או גודל המזבח או להסתפק ב50 איש אך לא ניתן לשנות את המיקום משום שאסור להקריב קרבנות אלא במקום שנקבע על ידי שמואל הנביא ודוד המלך. כמו כן הסביר שמצוות השבת הן 6 ואילו אי הקרבת קרבן הפסח פירושה אי קיום 16 מצוות מן התורה. לא זו אף זו, על אי הקרבת קרבן הפסח מתחייבים בכרת. אנו רוצים לשרוף את האימורים של הקרבן ובזה נגמרת הקרבת הקרבן.
הסברתי לכזר שהמדובר הוא במצוה חשובה דומה לברית מילה. שתי המצוות הן מצות של ברית דמים.
כזר ענה שניתן לדבר על הקרבת הקרבן אולם במקום אחר, מחוץ להר הבית.
שאלתיו מה מונע מלתת את ההיתר להקרבה. האיש התחמק מלתת מענה. רבי מאיר ניסה לדובבו האם מדובר בחשש מהתפרעות של ערבים? מהתפרעות של אנשי שמאל? תשובתו של כזר היתה "אתה ואני יודעים במה מדובר". גם אני ניסיתי לדובבו. כל נסיונותינו לדובבו מה הוא החשש האמיתי נענו בהתחמקות.
רבי מאיר הסביר לסנ"צ כזר שהכרת המוטל עלינו אם נאנס ולא נקריבנו יחול על מי שמונע זאת מאתנו. האיש נראה כמפגין אדישות לאמירה.
ברכנו איש את רעהו בברכת חג שמח ושבת שלום ונפרדנו.
רשם באותו היום בשעה 20
- דב שטיין