close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

חוות דעת תשס"ח שבט כ"ה


דיווחים, ניתוחים, ודעות אלו הוגשו לסנהדרין בתפקיד מיעץ בלבד, ולא בהכרח מהווים עמדה סופית של הסנהדרין. הם עבודתם של מומחים ידועים בתחומיהם, וכלולים כאן כדי לציין את סוג השאלות המטופלות בידי הסנהדרין

SoldierLegal.gif
פסיקה הלכתית לחיילים
הוועדה המייעצת
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831, פקס. 057-7976007
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228

דו"ח וינוגרד (חקירת מלחמת לבנון 2), מסקנותיו והשלכותיו

מאמרו של ד"ר מיכאל ברונשטיין במסגרת ועדת הבטחון של הסנהדרין.

(חברי ועדת הביטחון: אביתר בר צדף, אורי מילשטיין, דוב שטיין, מיכאל ברונשטיין.)

1. אין מערכת שאינה טועה. כנראה רק שתי מערכות טוענות להיות בלתי טועות: מערכת המשפט והממסד הדתי. יש לדעת שטענות אלו הורסות אותן מבפנים באופן הכרחי.

2. כמודל אפשר לסווג את המערכות לפי הסכלה הבאה:

3. א' מערכות המתקנות את עצמן באופן שוטף וביוזמה הבאה מבפנים;

ב' מערכות אשר מקבלות את הביקורת החיצונית ו"ששות" לתקן את הליקויים אשר היא חשפה;

ג' מערכות אשר עושות את זה באין רצון;

ד' מערכות אשר בולמות את התיקונים כולל הכחשת מסקנות הביקורת;

ה' מערכות אשר מונעות את הביקורת באיבה (סוג זה מכונה מערכות "טוטליטריות");

ו' מערכות אשר מקבלות כל ביקורת ואינן עושות אתה דבר (מבחינה פילוסופית מערכות אלה מבוססות על "פוסט-מודרניזם"). כל המערכות האלו יטענו טענת "אנו מתקנים את עצמנו", ככה שאי אפשר לשלול את הטענה הזאת מעיקרה, אך יש לדעת שהיא עלולה להיות גם שקר מוחלט.

4. צה"ל, לפחות החל ממלחמת יום הכיפורים "מתקן את עצמו" וגם מידרדר ממלחמה למלחמה. זה הנתון העיקרי אשר ימקד אותו בסולם המערכות. המערכת הממשלתית בישראל אשר נבנתה על בסיס הבן-גוריוניסטי מעולם הייתה מדרגת ד' ומטה. לאחרונה היא אימצה במרץ את הפילוסופיה הפוסטמודרניסטית והניא-מרכסיסטית, בוודאי, מה שמאפיין אותה כמתקדמת לדרגת ו'.

5. ועדת גרינבוים (1948) הייתה הראשונה אשר חשפה את הליקויים בניהול המלחמה (מלחמת העצמאות) על-ידי הדרג המדיני; בן-גוריון בלם את מסקנותיה באיום התפטרות אישית. ועדת אגרנט באה בעקבות מלחמת יום הכיפורים; היא חשפה חלק מהליקויים; היא הייתה יכולה לשמש כמנוף לשינויים חיוביים והכרחיים, אך היא נבלמה בפעולה נמרצת של צמרת צה"ל וגם של הדרג הפוליטי. ועדת וינוגרד באה בעקבות "מלחמת לבנון השניה" (כאשר לא הייתה "הראשונה"); אין לצפות ממנה שהיא תגלה את כל האמת, ולא זה יעודה האמיתי. יעודה האמיתי לחשות את ליקויים הקריטיות, נקודות ארכימדיות, ובכך לפתוח פתח לשינוי בתרבות הביטחון בישראל. תחת מטרית מילת "תרבות" נכנסים כל שכבות העם, כל אחת בעוצמתה האפשרי לה.

6. אכן חשפה הוועדה מספר נקודות ארכימדיות:

א' הימנעות מאגית מכיבוש השטח;

ב' הידרדרות ממושכת לפחות משנת 2000;

ג' ריקנות של "שאיפה לשלום" ללא גיבוי של כוח ויכולת מוכחים, בניגוד לסיסמה הרווחת "גבול הכוח". אך הועדה לא הגיעה לנקודה החשובה ביותר:

ד' בורותו של הציבור בענייני הצבא והמלחמה. "הציבור" המדובר כאן הוא כל העם כולו וכל קבוצות מנהיגיו המצויים ברגע ההיסטורי הנתון. ההשתתפות האישית ביחידות קרביות ואף בקרבות איננה משנה דבר. בישראל של שנת 2008 אין תובנה צבאית ואין התעניינות בנושאים צבאיים, כולל הקצונה הבכירה של הצבא; לעומת זאת יש טענות להבנה על סמך אידיאולוגיה, אופנה תרבותית או "היעדר טעות מעיקרו" אם מדובר בשתי המערכות אשר אוזכרו לעיל.

7. צה"ל טען ויטען את הטענה "אין לנו צבא אחר", ובמשתמע "סכנות של חשיפות חיצוניות עולות". זה טענת כזב: דווקא משום שאין לנו צבא אחר, הוא זקוק לביקורת חיצונית, אלא אם כן תצורף הטענה שהוא משתייך לסוג א' של מערכות, מה שבעליל לא נכון וגם לו היה נכון זמנית אי אפשר לסמוך על המצב האידיאלי לאורך הזמן (ראה הקביעה של ההידרדרות משנת 2008).

8. צה"ל וגם הממשלה טוענים וייטענו ביחד ובנפרד את הטענה "אנו כבר מתקנים". הידיעות מהשטח ומבפנים מכחישות את הטענה הזאת ובהכרח ממקמות את המערכות האלה בין סוג ה' ל-ו' לפחות. מעטפת המיסתורין, הנקראת גם "סודיות" איננה מכסה על העיקר אשר נחשף: אנשי המפתח במערכות אלו לא הוכשרו לקראת התפקיד ולא התעניינו בנושא הצבאי מלכתחילה. אם נסמוך על כך שאלה אשר אינם מבינים את העניין יהיו מסוגלים "לתקן", יהיה זה בגדר "לסמוך על הנס". הדעת נותנת שהם גם לא יהיה מעונינים בתיקונים יסודיים, אלא אם כן יוכיחו את ההפך בהודאות הפומביות על הטעויות אשר עשו ויתנו ניתוח מעמיק לסיבותיהן, בראש וראשונה בסיבות התרבותיות. יש לזכור שמדובר בכל ראשי הממשלות, שרי הביטחון, רמטכ"לים וסגני הרמטכ"לים, לפחות משנת 2000 ואילך, ולמעשה בביטחון מלא אפשר לקבוע משנת 1990, לפחות.

9. צה"ל יטען וכבר טען את הטענה "הוועדה מטילה את האחריות על הדרג הצבאי ומחפה על הדרג הפוליטי"; כסימוכין לכך מובא דו"ח ועדת אגרנט משנת 1974. זאת יש לדעת: מדובר במיתוס אשר בנה אז צה"ל ולדאבונינו אף הצליח להחדירו לתודעת הציבור. היה זה קו הגנתו אז והוא מנסו לבנות קו דומה עתה. באחריות מלאה יש קבוע את הקביעה הבאה: ועדת אגרנט אכן חיפתה על הדרג המדיני, אך גם על הדרג הצבאי, עד כדי לבנות מציאות וירטואלית במקרים מסוימים בדו"ח. ההבדל היה שליקויי צה"ל עלו לאין שיעור על ליקויי הממשלה, אשר גם היו עצומים, עד כדי כך שלא היה ניתן להסתירם ו\או להעבירם ל"תיקון עצמי". אמנם, כפי שאמרנו הצליח צה"ל לבלום את תהליך השינויים כלפי פנים (בעיקר בתחום הכשרת הקצונה הבכירה) וכלפי חוץ (בהעמקת התודעה ה צבאית בציבור על כל רמותיו). במיוחד הייתה צמרת צה"ל מעונינת בכך שהדרג הפוליטי יישאר בחזקת "בור", כדי להקל על סלילת דרכם של הקצינים הבכירים לצמרת הפוליטית. החל מיצחק רבין, דרך יגאל ידין, רחבעם זאבי (גנדי) ואהוד ברק ועד אריאל שרון, כולל, הוכיחו קציני-פוליטיקאים שהם אינם מבינים את בעיות שיש לצה"ל וממילא אינם מסוגלים לתקנן.

10. כאמור, לא היה לצפות שמסקנות הוועדה יצביעו על כל הבעיות, אלא לכך שיתנו את הדחיפה הראשונה לתהליך ארוך וכואב אך הכרחי. יש להשלים אם כך שבשלב הראשון לא יימצאו פתרונות יסודיים אלא "טלאים זמניים", ואולי אף יישארו הבעיות ללא פתרון כלל. בטווח הארוך יש לגדל את הדור החדש של המנהיגות, כאשר מילת המפתח שלו תהיה "מקצוענות במלוא מובן המילה ולא במשמעות המצומצמת", שום אידיאולוגיה, בין דתית, בין לאומית, בין הומניסטית איננה תחליף ליכולת המקצועית ואיננה קובעת אותה.

11. אולי אין הסנהדרין יכולה להוביל את המהלך הנדרש, אך בוודאי יכולה לתרום בו. המצב כרגע הוא חזקת "אין אנשים" והסנהדרין תחטא לאל-קי ישראל אם לא תעמיד את עצמה לעמדה "השתדל להיות איש".

פנייה ל"ועדה לבדיקה אירועי המערכה בלבנון 2006' ('ועדת וינוגרד') (pdf)

המסמך המקורי בעברית (pdf)

בחדשות