close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הבדלים בין גרסאות בדף "חוות דעת תשס"ו אדר ה'"


מ (מאמר תחת כותרת זו התפרסם ב'הצופה')
שורה 32: שורה 32:
 
:הרמב''ם בהלכות מלכים (פרק א' הלכה ח') כתב, ''נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיה אותו המלך הולך בדרך התורה הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו אע''פ שעיקר הלכות לדוד ויהיה מבניו מלך'', הרי שהצריך גם מינוי נביא וגם הולך בדרך התורה. אבל אי אפשר לאמר שבלא תנאים אלה אינו מלך כלל נגד כל הכתובים, אלא צריך תנאים אלה כדי לנהוג בו המצוות הנוגעות בגוף המלך עצמו לכתוב שני ספרי תורה וכו' ולענין נשים וסוסים וכו', וכן להוריש מלכותו לבנין כמו שכתב שם, ומכל מקום גם בלי נביא ושמירת התורה דינו כמלך לשאר דברים. וראיה מהלכות גזלה ואבדה (פרק ה' הלכה י''ח, עיי''ש) ומדבר בין במלך ישראל בין במלך עכו''ם כמו שכתב שם בהלכה י''א.
 
:הרמב''ם בהלכות מלכים (פרק א' הלכה ח') כתב, ''נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיה אותו המלך הולך בדרך התורה הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו אע''פ שעיקר הלכות לדוד ויהיה מבניו מלך'', הרי שהצריך גם מינוי נביא וגם הולך בדרך התורה. אבל אי אפשר לאמר שבלא תנאים אלה אינו מלך כלל נגד כל הכתובים, אלא צריך תנאים אלה כדי לנהוג בו המצוות הנוגעות בגוף המלך עצמו לכתוב שני ספרי תורה וכו' ולענין נשים וסוסים וכו', וכן להוריש מלכותו לבנין כמו שכתב שם, ומכל מקום גם בלי נביא ושמירת התורה דינו כמלך לשאר דברים. וראיה מהלכות גזלה ואבדה (פרק ה' הלכה י''ח, עיי''ש) ומדבר בין במלך ישראל בין במלך עכו''ם כמו שכתב שם בהלכה י''א.
  
:וכן בבית שני גם אצל מלכים רשעים וצדוקים, לא מצינו שמלכותם לא היתה מלכות בדיעבד. וכבר פסקה הנביאה קודם שמלכו החשמונאים, ואף על פי כן כתב הרמב''ם בהלכות חנוכה (פרק ג' הלכה א') שהחשמונאים העמידו מלך מן הכהנים ''וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני'', וכלל בזה גם את הפסולים והרשעים שמלכו לפני החורבן. ותדע שאגריפס המלך היה פסול למלוכה על פי דין תורה, ואף על פי כן קרא בתורה בהקהל כדין מלך ושבחוהו חכמים. אלא בודאי בדיעבד היו מלכים בכל ענין, ואם לא תאמר כן לא 'שבקת חיים לכל בריה' ונצטרך להמליך עלינו שלטון נכרים עד להחזרת העם בתשובה, ואף זה אסור לנו כי התורה אמרה ''לא תוכל לתת עליך איש נכרי''.
+
:וכן בבית שני גם אצל מלכים רשעים וצדוקים, לא מצינו שמלכותם לא היתה מלכות בדיעבד. וכבר פסקה הנבואה קודם שמלכו החשמונאים, ואף על פי כן כתב הרמב''ם בהלכות חנוכה (פרק ג' הלכה א') שהחשמונאים העמידו מלך מן הכהנים ''וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני'', וכלל בזה גם את הפסולים והרשעים שמלכו לפני החורבן. ותדע שאגריפס המלך היה פסול למלוכה על פי דין תורה, ואף על פי כן קרא בתורה בהקהל כדין מלך ושבחוהו חכמים. אלא בודאי בדיעבד היו מלכים בכל ענין, ואם לא תאמר כן לא 'שבקת חיים לכל בריה' ונצטרך להמליך עלינו שלטון נכרים עד להחזרת העם בתשובה, ואף זה אסור לנו כי התורה אמרה ''לא תוכל לתת עליך איש נכרי''.
  
 
:לא משום שאני מסמפט את ממשלות ישראל האחרונות ההפך הוא הנכון אבל אי אפשר לעשות את ההלכה פלסתר.
 
:לא משום שאני מסמפט את ממשלות ישראל האחרונות ההפך הוא הנכון אבל אי אפשר לעשות את ההלכה פלסתר.

גרסה מ־10:54, 1 בפברואר 2010

BDNS.gif
בית הדין לעניני עם ומדינה
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831, פקס. 057-7976007
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228

סמכות השלטון תלויה בהלכה - תגובה למאמר הרב הנקין "סכנה: סנהדרין!"

מאמר תחת כותרת זו התפרסם ב'הצופה'

מאמר תחת כותרת זו התפרסם ב'הצופה' (ג, אדר תשס"ו). במאמר זה רואה הרב המחבר, הרב הרצל הנקין, סכנה בסנהדרין, העושים את 'ההלכה פלסתר' כלשונו.

סכנה: סנהדרין!
אינני היחיד, יש להניח, שהתייחס בסובלנות משועשעת לפרסומים של הסנהדרין. המרחק בין סנהדרין על פי ההלכה לסנהדרין על פי יחצנים הוא גדול כל כך, עד שהיה נדמה שגם מקימי הגוף החדש לא ייקחו את עצמם ברצינות יותר מדי. לעומת זאת, בתור מיצג של כמיהה למה שחסר בנוף היהודי זה אלפיים שנה, אין הסנהדרין נופל בערכו החינוכי ממכון המקדש, ואם לא יועיל, לא יזיק.
טעיתי. בית הדין התורני לעינייני עם ומדינה בחסות הסנהדרין שם מאד יומרני פרסם פסק הלכה חובבני בדמות איגרת עידוד לעקורי עמונה, חתום בידי קומץ רבנים חסרי-שם בתחום ההלכה, ש'תפסו טרמפ' על השם סנהדרין. האיגרת שוללת כל סמכות מכל ממשלות מדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום, ונתפרסמה בין השאר בשבועון לצעירים (!) עולם קטן המופץ ברבים.
אסתפק בביקורת על תחילת הדברים, בה יש קביעה הלכתית מובהקת, אבל רק לכאורה:
לשאלת רבים: האם לממשלה הנוכחית ולהוראותיה כיום יש תוקף מחייב?
תשובה: כדי שהוראה או חוק יהיה להם תוקף מחייב על פי ההלכה, נדרשים שלשה תנאים בסיסיים: האחד: שהחוק ייקבע בידי אנשים יודעי תורה ויראי שמים. השני: שהאנשים נתמנו בידי יהודים יראי שמים. השלישי: שהחוק ייקבע על פי תורת ישראל .בהעדר תנאים אלה, והשלטון פועל כנגד העם ותורתו, הרי הוא מוגדר כ'קשר רשעים'. ואין להתחשב בו.
ברור שהדברים חלים על כל הממשלות מאז תשח, כי בכולן לא נתקיימו התנאים: שהחוק ייקבע בידי אנשים יודעי תורה ויראי שמים ש...נתמנו בידי יהודים יראי שמים. אך לא כן כתב הראיה קוק בשות משפט כהן (סימן קמד אות טו-א) אלא שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה חוזרים אתה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה, ולא התנה שהבוחרים והנבחרים יהיו שומרי מצוות. ובשות ציץ אליעזר (חלק י' סימן א' אות יד) כתב, גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת (על כל מגרעותיהם בנושא הדתי, ואשר ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדו כל תוקף שהוא) שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם וכו' במקום מלך הם עומדים בכל הנוגע למצב הכללי של האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם.
האם באמת צבור רשעים אינם יכולים להמליך עליהם מלך, ויישארו ללא שלטון לפי דין תורה? עשרת השבטים עבדו עבודה זרה, ומכל מקום בירושלמי (הוריות פרק ג' הלכה ב') אמרו מלך ישראל ומלך בית דוד שניהם שווים ... אמר רבי יוסי ברבי בון ובלחוד עד דיהוא בן נמשי... מיכן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה עכל, הרי קודם שלום בן יבש שהכרית את בית יהוא היה דין מלך לכל מלכי שומרון הרשעים. וכל שכן לדעת הבבלי (יא, ב), שלא חילקו שם בין לפני יהוא לבין המלכים שמלכו אחריו, ולפי זה פרש במראה הפנים, שלדעת התלמוד הבבלי גם מלכי שומרון האחרונים הביאו שעיר. וכי לא היה למלכי שומרון דין מלך?
ואין לאמר שנביאים המליכו את כולם, כי אף לא אחד ממלכי בית עמרי הומלך על ידי נביא. וכן כתבו התוספות (סנהדרין כ, ב), שאחאב לא מלך מאת המקום. ולשיטתם לא היו לו זכויות המלך הכתובות בפרשת המלך אבל מלך בודאי היה, והרי אליהו רץ לפניו. ואילו בחדושי הרן (שם) סיים, כל מלך שהמליכוהו עשרה שבטין עליהם דין מלך יש לו לכל דבר, כלומר גם לגבי הכתוב בפרשת המלך. וכן כתב הרדבז בהלכות מלכים (פרק ג' הלכה ד'), האי מלך היינו שהומלך על ידי נביא או שהסכימו עליו כל ישראל, וכולם לא התנו שהעם צריכים להיות צדיקים כדי להמליך עליהם מלך.
הרמבם בהלכות מלכים (פרק א' הלכה ח') כתב, נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיה אותו המלך הולך בדרך התורה הרי זה מלך וכל מצוות המלכות נוהגות בו אעפ שעיקר הלכות לדוד ויהיה מבניו מלך, הרי שהצריך גם מינוי נביא וגם הולך בדרך התורה. אבל אי אפשר לאמר שבלא תנאים אלה אינו מלך כלל נגד כל הכתובים, אלא צריך תנאים אלה כדי לנהוג בו המצוות הנוגעות בגוף המלך עצמו לכתוב שני ספרי תורה וכו' ולענין נשים וסוסים וכו', וכן להוריש מלכותו לבנין כמו שכתב שם, ומכל מקום גם בלי נביא ושמירת התורה דינו כמלך לשאר דברים. וראיה מהלכות גזלה ואבדה (פרק ה' הלכה יח, עייש) ומדבר בין במלך ישראל בין במלך עכום כמו שכתב שם בהלכה יא.
וכן בבית שני גם אצל מלכים רשעים וצדוקים, לא מצינו שמלכותם לא היתה מלכות בדיעבד. וכבר פסקה הנבואה קודם שמלכו החשמונאים, ואף על פי כן כתב הרמבם בהלכות חנוכה (פרק ג' הלכה א') שהחשמונאים העמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני, וכלל בזה גם את הפסולים והרשעים שמלכו לפני החורבן. ותדע שאגריפס המלך היה פסול למלוכה על פי דין תורה, ואף על פי כן קרא בתורה בהקהל כדין מלך ושבחוהו חכמים. אלא בודאי בדיעבד היו מלכים בכל ענין, ואם לא תאמר כן לא 'שבקת חיים לכל בריה' ונצטרך להמליך עלינו שלטון נכרים עד להחזרת העם בתשובה, ואף זה אסור לנו כי התורה אמרה לא תוכל לתת עליך איש נכרי.
לא משום שאני מסמפט את ממשלות ישראל האחרונות ההפך הוא הנכון אבל אי אפשר לעשות את ההלכה פלסתר.

דגובה מדובר בית הדין

על מה יצא קצפו של כבוד הרב?

על פסק ההלכה שיצא מתחת יד בית הדין לעניני עם ומדינה מיסודה של הסנהדרין, בעקבות הרס הבתים בעמונה והפוגרום שנערך באלפי צעירים. הפסק קובע כי ממשלת ישראל הנוכחית מוגדרת בהלכה כ'קשר רשעים', והחלטותיה לעקירת ישובים בארץ ישראל בטלות ומבוטלות.

לדעת כבוד הרב הנכבד, יש לממשלת ישראל הנוכחית מעמד של מלך על פי תורת ישראל, זאת, למרות שרבים מן הבוחרים והנבחרים מוגדרים כ'רשעים' על פי ההלכה. לדעתו, אסור לערער על סמכותה, גם אם יש בהוראותיה עקירת תורה ומצוות.

המחבר מנסה להביא ראיות שגם מלכים כעמרי, ואחאב, ויהוא, ושאר מלכי שומרון הרשעים, דין מלך יש להם. כך גם מלכים רשעים וצדוקים בימי בית שני, לדעתו, יש להם דין מלך לכל דבר.

לא נחה דעתו עד שהביא ראיה מדברי ראשונים ואחרונים. להלן השלושה שמנה: א. דרשות הר"ן. ב. הרב קוק זצ"ל. ג. תשובות 'ציץ אליעזר'.

אין בכוונתנו להתייחס לדברי הלעג של הרב הנכבד לתלמידי חכמים בישראל, גם אין בכוונתנו להכנס לויכוח. לשם כך קיים בית הדין, שבין כתליו נידונים הדברים לגופם.

עם זאת, ראוי שהציבור ידע את אשר לפניו. לפיכך, הננו מוצאים לנכון להציג בפני הציבור את המקורות שהביא הרב הנקין במקורם וכלשונם. יראה הציבור וישפוט, כיצד קם מחבר בישראל, מנצל את דברי גדולי ישראל, כדי לחזק ידי עוברי עבירה, אנשי שררה ושלטון רשע.

מתוך פסק ההלכה של בית הדין, שכנגדו יצא כבוד הרב:

'שלטון הפועל כנגד העם ותורתו, מוגדר כ'קשר רשעים' (סנהדרין כו, א) ואין להתחשב בו. הממשלה הנוכחית מורכבת מיהודים שהם בחזקת, שאינם יודעי תורה ויראי שמים… בענין מינוי אנשים לתפקיד בישראל כותב הרמב"ם בהלכות מלכים א, ז: 'כל מי שאין בו יראת שמים, אע"פ שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל'… לאור האמור, אישים אלו פסולי שלטון'.

להלן דברי שלושת גדולי ישראל, שהביא הרב כסיוע להלכה שקבע, שיש לשלטון הנוכחי דין מלך ישראל.

א. דרשות הר"ן (דרוש יא)

'כאשר לא יהיה מלך בישראל, השופט יכלול שני הכוחות: כוח השופט וכוח המלך [כמובא ביהושע] כל אשר ימרה את פיך יומת… יכול אף לדברי תורה [שהשופט יוכל להורות דבר נגד התורה]? תלמוד לומר: רק חזק ואמץ [לעשות כתורה]! הנה, נתנו [חכמים] בכאן ליהושע כוח מלכות אף על פי שלא היה מלך'.

אכן, כתב הר"ן ששופט בישראל מקבל תוקף של מלך, אך זאת, כשמדובר ביהושע ממשיכו של משה איש האלקים, ובתנאי מפורש, שלא יעשה דבר נגד תורת ישראל.

היכן מוצא המעיין בדברי הר"ן ראיה שגם שליט רשע, הפועל נגד תורת ישראל, ההלכה נותנת לו תוקף של מלך?


ב. שו"ת משפט כהן מאת הרב קוק זצ"ל סימן קמד טו

'כשאין נביא אז מעמידין [מנהיג] על פי בית דין הגדול… כשיש עיכוב ואין עומד מלך מבית דוד, כשכבר נפסקה שלשלת הירושה מכמה דורות על ידי הגלות… אז מעמידין גם בלא נביא אלא על פי בית דין… וזה היה ענין מלכות בית חשמונאי… אולי ראו [הסנהדרין] שבלא עזרתם של החשמונאים, שזכו לתפארת גדולה באומה, מצד מעשיהם הגדולים וקדושת חסידותם ותורתם המרובה, לא היה אפשר להעמיד מלך מבית דין, על כן הסכימו גם הם על המינוי שלהם… נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה'.

הרב קוק זצ"ל קובע, שמינוי מנהיגים בישראל צריך להיות על פי בית דין הגדול, וזה היה ענינים של החשמונאים שנתמנו על ידי חכמי ישראל אחרי שראו את 'קדושת חסידותם'.

היכן מצא כבוד הרב הנכבד הלכה בדברי הרב קוק, שגם אנשים רשעים יכולים למנות מנהיגים בישראל? היכן מצא רמז, שמנהיגים רשעים יש למנהיגותם תוקף כחשמונאים או כמלך הנבחר על ידי בית דין הגדול?


ג. שו"ת ציץ אליעזר מאת הרב ולדינברג שליט"א חלק י, סימן א

'הנשיא הממשלה והכנסת… ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדה כל תוקף שהוא!'

הרב ולדינברג שולל התערבות של הממשלה והכנסת בעניני תורה ומצוות. היכן מוצא המעיין בדברי הרב ראיה שגם שליט רשע, הפועל נגד תורת ישראל, נותנת לו ההלכה תוקף של מלך?

המחבר מנצל את תמימות הציבור הרחב, כשאין לנגד עיניהם ספרים ומקורות, וממציא הלכה הסותרת את תורת ישראל. מחבר זה מחזק את ידיהם של אנשים, שתפסו את השלטון בהיעדרו של ראש הממשלה, זאת, להמשיך את הגירוש, ולערוך פוגרום דמים בבני ובנות ישראל הטהורים, העומדים על משמר תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.

אכן, יש סכנה, שהסנהדרין תגלה את עיוותי ההלכה, שמוציא רב כגון זה מעל דפי העיתון, ונותן 'הכשר' למעשיהם של אנשי שררה ושלטון, לעקור תורה ומצוות.

מול הסכנה הזאת בדיוק, התעורר הצורך לחדש את קיום מצות הסנהדרין בדורנו, להחזיר עטרה ליושנה, ולהעמיד את ההלכה הצרופה לאמיתה כפי שניתנה מסיני.

ביקורת חריפה על רבנים המצטטים מדברי הרב קוק ואחרים מכל אשר בחרו ומתעלמים ממקורות נוספים ראו דבריו החשובים, הראיות הרחבות והמעמיקות שמביא הרב משה צוריאל 1

מקובל אצל כמה מגדולי ישראל בדור האחרון הן רבנים 2 והן אנשי משפט עברי, שופטים וחוקרים למצוא סעד במקורות הלכתיים לסמכות הדמוקרטית של כנסת ישראל ושל ממשלת ישראל מכוח המוסדות הייצוגיים ההיסטוריים כ"שבעת טובי העיר"; ו"ועד ארבע ארצות" שנבחרו על ידי הקהל או פרנסיו. אך גם הלגיטימיות של מוסדות אלה מותנית בכך שהם אינם עוקרים דברי תורה במטרה לעקור דברי תורה, מתנתקים משליחותם הציבורית או הלאומית והופכים להיות משרתי האויב, 'מוסרים'. המלכות והשלטון אינם נכס המוקנה למלך או למלכות בכל תנאי.המלך מתמנה על ידי הסנהדרין וממילא כל שלטון בישראל זקוק להסכמה של בית דין מרכזי של תורה. [ראה, ראובן האס 3 ] בנוסף לכך עולה בעיית לגיטימיות השלטון הנוכחי לפי שיטת המשטר המוקבלת וההסכמית במדינת ישראל גם מכוח המשפט ההסכמי והנורמטיבי באומות המתוקנות, משפט העמים וחוקי מדינת ישראל. המתנים את החלטות ותקפות השיטה הדמוקרטית בכפיפות לחוקי בחירות ושמירת דרכי הייצוג התקינים, כמו אי עריקה מן השליחות [הימנעות מ'כלנתריזם'] המוגנות בחוק, וכן שמירת הלגיטימיות השלטונית על ידי ביקורת יחסי הון ושלטון. נראה שהממשלה או הנחזית להיות כזו, פועלת בהעדר סמכות מהטעמים הבאים:


האמנה החברתית

סיכול ההסכם לפיו השליט אמור להגן על נתיניו ובתמורה לנתינים ישנה חובת נאמנות. המוטיבציה של ההתנתקות הייתה, כפי שגם מוכח מדברי מבקר המדינה, להתעלל במתנחלים ככל הניתן בשיתוף פעולה מלא של בית המשפט העליון. לעקור את אמונתם ולבזות את ערכיהם, לחלל את כבודם ולפגוע בקניינם. תהליך התנכרות של השלטון התגלם בשורה ארוכה של מעשי שלטון ופסקי בג"ץ מתואמים שהצרו את צעדיו של ציבור המתנחלים והציבור הדתי והחרדי ושללו את זכיות היסוד שלו כאדם וזאת תוך ליבוי הסכנה הקיומית לכל היהודים והערבים.

ובעיקרו של התהליך יצירת דה-לגיטימציה לעם היהודי כעם שאינו זכאי להגדרה עצמית. יצירת זהות בין יהדות לגזענות אלא אם כן היהודי מסכים להתבולל לפי עקרונות הדמוקרטיה הליברלית. נוצרה מציאות של שיתוף פעולה בין אליטות שעניינן הוא השמד של העם היהודי. המוטיבציה הזו כללה הפקרה צינית של הביטחון הפיזי והרס הצבא.

הן לפני ההתנתקות והן לאחריה קבעו רבים מבכירי האליטה הביטחונית כי ההתנתקות תגרום להרעה משמעותית במצב הביטחון. עניין המוכח מדי יום ומתגלם בעצם השתררות חאמס על הציבור הערבי כתוצאה ישירה של ההתנתקות. התחייבויות הממשלה למנוע ירי מהרצועה הוכחו כהבטחות שווא. כך היה בכל מקום שפונה על ידי ממשלות ישראל בעבר לרבות סיני והלבנון.


הפרה אלמנטרית של הדמוקרטיה

הדמוקרטיה הייצוגית פועלת מכוח היציגות או הנאמנות של הנבחר לבוחריו, גם אם יש לו שיקול דעת רחב, זהו התנאי הבסיסי של תוף השליחות שיש לנבחר. "לתיקוני שדרתיך ולא לעוותיה". אם הנבחר בגד בשליחותו, ערק למחנה היריב ומעבר לו,[תכנית מצנע] התנכר להתחיבויותיו ושיחד את תומכיו בממשלה הרי שפקעה שליחותו, הוא פועל מטעם עצמו ולא מטעם שולחיו. זו הפרת אמונים מובהקת העוקרת את השליחות מעיקרה. [ראה דברי השופט יאיר שטרוזמן והשופט אדמונד לוי בבג"ץ פינוי פיצוי.] במציאות שכזו יש חובה מוסרית, לאומית וגם אישית להדיח את השליח הנחזה בדרכים חוקיות שנזקן אינו מרובה מתועלתן ובוודאי להימנע מדרכים אלימות.


גזלת השלטון באמצעות תהליך המינוי

כך משרת ממלא מקום ראש הממשלה שמונה באמצעות החלטת "נבצרות זמנית". ראש הממשלה היה אמור להיבחר מתוך המפלגה שזכתה בבחירות ולא כיורשו וממשיכו של ראש הממשלה ששלטונו פקע.

לפיכך כאשר שלטון מפוקפק מפעיל אלימות לא הכרחית נגד אזרחיו אלא כביטוי של השפלה ובפרט סמוך לתקופת בחירות, ללא כל מידתיות [בג"ץ 5167/00 ואח', פ"ד נה(2) 455 ]. וכפי שהזהיר היועץ המשפטי בעצם ימים אלו את משרדי הממשלה מלחרוג מן המנימום שבו הם נאלצים לפעול, יש בה כדי להעיד על התנהגות מופקרת של רשות מבצעת הפועלת ללא סמכות.

הניתוח "החילוני" של המצב המשפטי הנוכחי מאשר את דברי בית הדין התורני כי אין להחלטות הממשלה הזו תוקף לא מדין תורה ולא מכל דין אחר ובפרט לדרך קבלת ההחלטות בענין עמונה ולביצוען וכי המתיימרים לייצג את השלטון הם אנשים שלא נבחרו אלא השתררו על השלטון ובמהלכם זה הם מסכנים את עצם קיומו של עם ישראל וחותרים תחתיו.

ראה נוספות ובהרחבה

  1. לפרשת עמונה ומקורות הראי"ה הרב משה צוריאל, "שובו לבצרון אסירי התקוה" כח' טבת תשס"ו[ערוץ שבע]
  2. עיין בגרי"א הרצוג "המדינה הישראלית עפ"י השקפת המסורת והדמוקרטיה" , תחוקה לישראל על פי התורה עמ' 11-7 ובמבוא מאת איתמר ורהפטיג, שם.
  3. הרב ראובן יוסף האס, המליכו ולא ממני, מהודרה ראשונה ושניה, תשס"ה/ו, בית-אל.

בשם בית הדין לעניני עם ומדינה
פרופ' הלל וייס
דובר הסנהדרין

המסמך המקורי בעברית (pdf)

הערות שוליים


בחדשות