close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הבדלים בין גרסאות בדף "חוות דעת תש"ע חשון כ"ח"


מ
מ
שורה 45: שורה 45:
 
*כל אדם יטול אחריות על עצמו בהחלטה האם ליטול או לא ליטול תרכיב נגד שפעת מכסיקו ויתייעץ לשם כך עם רופא מוסמך שנאמן עליו. במיוחד חובה לממש זאת אם תפרוץ מגיפת שפעת מכסיקו.
 
*כל אדם יטול אחריות על עצמו בהחלטה האם ליטול או לא ליטול תרכיב נגד שפעת מכסיקו ויתייעץ לשם כך עם רופא מוסמך שנאמן עליו. במיוחד חובה לממש זאת אם תפרוץ מגיפת שפעת מכסיקו.
 
*רצוי להתייעץ עם מומחי תזונה לגבי תזונה נכונה המבטיחה הספקת אמצעים לחיזוק הגוף וחיסונו בדרכים טבעיות כמו מזון עשיר בוויטאמינים C וD.
 
*רצוי להתייעץ עם מומחי תזונה לגבי תזונה נכונה המבטיחה הספקת אמצעים לחיזוק הגוף וחיסונו בדרכים טבעיות כמו מזון עשיר בוויטאמינים C וD.
לפי מידע המצוי בידנו הסיכוי להתדבקות במחלה לבני ששים ומעלה קטן יותר עקב התחסנות מזן שפעת דומה לפני זמן רב.
+
*לפי מידע המצוי בידנו הסיכוי להתדבקות במחלה לבני ששים ומעלה קטן יותר עקב התחסנות מזן שפעת דומה לפני זמן רב.
 
*מי שנמצא בסכון גבוה מן הרגיל להפגע ממחלות אוטו אימוניות אמור להזהר שבעתיים לגבי לקיחת החיסון המוצע.
 
*מי שנמצא בסכון גבוה מן הרגיל להפגע ממחלות אוטו אימוניות אמור להזהר שבעתיים לגבי לקיחת החיסון המוצע.
 
*מן הראוי שהשלטונות ישכללו דרכי מעקב אחר התפרצויות המחלה תוך העמדת מערכת ציבורית לדיווחי תופעות לוואי כמקובל בארצות הברית.
 
*מן הראוי שהשלטונות ישכללו דרכי מעקב אחר התפרצויות המחלה תוך העמדת מערכת ציבורית לדיווחי תופעות לוואי כמקובל בארצות הברית.

גרסה מ־12:03, 16 בנובמבר 2009

Vaadecology.gif
בית הדין לעניני עם ומדינה
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831, פקס. 057-7976007
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228

ב"ה כ"ח בחשון תש"ע

האם לקחת חיסון נגד שפעת מכסיקו (המכונה גם שפעת החזירים)

לפי המידע המופץ בציבור מאז ראשית הקיץ אשתקד מטעם גורמי בריאות בארץ ובעולם עלולה במקרים קיצוניים להתפרץ מגיפה חמורה שתסכן מאוד רבים מהאוכלוסייה בישראל בסכנת חיים. לפי הנתונים הנכונים לעכשו נפטרו למעלה מארבעים איש מן המחלה, אך רובם למעט כחמישה היו בעלי מחלות רקע קשות וסיבת המוות נותרה עמומה.

שלטונות משרד הבריאות עומדים לחסן באופן שיטתי אוכלוסיות לפי רמת הסיכון הצפויה.

לפני שלושה חודשים פנתה לסנהדרין ד"ר דייזי שטרן , רופאה במקצועה, והציגה בפני בית הדין נתונים מדאיגים ביותר על הליקויים בתרכיב, בתהליכי קבלת ההחלטות ובכל מהלך שיקולי הדעת, שחלק מהם הצביע על רשלנות מקצועית ואף על זדוניות לכאורה.

בית הדין לא יכול היה להחליט בענין ממצאיה שפורסמו בינתיים בהרחבה ברשת האינטרנט כי לא היו לו כלים להעריך עדות זאת.

מתוך חשש לדבריה איתר בית הדין של הסנהדרין פרופסורית וירולוגית, מורין פרידמן, חוקרת פעילה וידועה ובעלת יוקרה במוסדות מדע ידועים בארץ והחליט להציג את עדותה כפי שנגבתה . לדבריה כשהוצגה בפניה עמדתה של ד"ר דייזי שטרן לא קיבלה את דבריה, אך ככל שחלף הזמן והיא עצמה העמיקה לחקור בנושא היא שינתה את עמדתה הראשונה במידה מסוימת. להלן עדות פרופ' מורין פרידמן בבית הדין של הסנהדרין בתאריך כ"ד בחשוון, תש"ע [10 נוב. 09 למנינם).

בתרכיבי החיסון המצויים בשוק יש אדג'ובנטים. תפקידם לגרות את כדוריות הדם הלבנות לפעילות מואצת, כך, שניתן יהיה במעט חומר מחסן להשיג מטרה שניתן להשיגה בלי האדג'ובנטים בכמות גדולה יותר של חומר חיסוני שלא ניתן לספקו היום בכמויות הנדרשות בשוק. הבעיה הינה שהאדג'ובנטים עלולים להזיק למערכת העצבים המרכזית (כולל המוח). יצויין שחומרי התוספת הללו אינם תמיד גלויים ומזוהים באשר היצרניות שומרות על נוסחות ייצורן כסוד-פטנט.

החיסון H1N1 מיוצר ע"י חברות שונות. ארצה הגיע תרכיב עם אדג'ובנט בו נמנעו להשתמש בארה"ב אולם באירופה כן משתמשים בו תוך מעורבות המדינות בחקיקות/הסכמים המגינים מפני תביעות. אולם יש מדינות הנמנעות מלהזדקק לחיסון עקב החששות מטיבו. יש עדויות על וירוסH1N1 המובילות למסקנה שמקורו במעבדה לייצור תרופות במכסיקו. לפי הערכות , אותה החברה, עקב רשלנותה, כנראה, הפיצה בזמנו שפעת העופות. חומר של כ- 72ק"ג של הנגיף הוכן, לכאורה לצורך הכנת תרכיב חיסון מומת נגד נגיף זה. חלק ממנו (לא ידוע כמה) נכנס חי (לא ברור איך?) לתרכיב מומת עונתי שנשלח ל-14 מקומות באירופה. נוכחות נגיפים חיים וזהותם נתגלו במעבדה בצ'כיה. (המדובר הוא בחברת באקסטר).

נטיית הלב היא לא להאמין שיש סיכונים בחיסון ושהחיסון מהימן, אולם, הנסיבות מערערות את המהימנות.

מש. הבריאות מתכוון לחסן, בחיסון זה, בארץ, לראשונה בעולם. כנראה לא נבדקה די הצורך הבטיחות של החיסון.

אין מידע על מעקב אחרי טיב ותוצאות ההתחסנות בתרכיב הנמצא כאן בארץ. בארה"ב לא מחסנים בתרכיב מהסוג המצוי בישראל. בתרכיב שבישראל יתכן שיש חומר בעייתי טימורסול המכיל 50% כספית שהינה בהצטברות מסויימת מסוכנת. באמפולות שבארץ לא ברור אם ישנה נוכחות של החומר כשאין רישום על האמפולה.

במקרי המוות שיוחסו לנגיף ה-H1N1 אין הוכחה ברורה לקשר תלותי אך זה לא מוכיח שהתמותה אינה מהנגיף.

לאו"ם לא במיוחד אכפת מה יקרה לנו כתוצאה מחיסון בתרכיב לקוי. לא יפלא אם הWHO (ארגון הבריאות העולמי שהינו גוף של האו"ם) בדיעבד ישתמש בתושבי ישראל כשפני נסיון לאמינות התרכיב מן הסוג שבידי מדינת ישראל.

ברור הוא שיש סיכונים לחלות כתוצאה מקבלת החיסון וישנם סיכונים לחלות כתוצאה מאי קבלת החיסון. הבעיה הינה שקשה מאוד להעריך איזה סיכון גבוה יותר. לכן ההמלצה היותר נכונה היא שכל אדם יעריך לפי מצבו הבריאותי, תוך התייעצות עם מומחים, מה הסכון היותר משתלם לו ליטול על עצמו לפי מצבו הבריאותי. היינו אדם שנמצא במצב שמחלת השפעת, אם תשכון בגופו, תסכנו סכנה ניכרת, ראוי שיתחסן.

יותר מאוחר התקבלה מהמומחית ידיעה לפיה, ככל שהמשקל גבוה יותר הסיכון מן השפעת עולה, כמו כן מתברר בדיעבד שקצב התפשטות המחלה נמוך באופן ניכר ממה שהיה צפוי מלכתחילה.

המלצת ביה"ד של הסנהדרין לפי עדות זאת ולפי נתונים נוספים:

  • כל אדם יטול אחריות על עצמו בהחלטה האם ליטול או לא ליטול תרכיב נגד שפעת מכסיקו ויתייעץ לשם כך עם רופא מוסמך שנאמן עליו. במיוחד חובה לממש זאת אם תפרוץ מגיפת שפעת מכסיקו.
  • רצוי להתייעץ עם מומחי תזונה לגבי תזונה נכונה המבטיחה הספקת אמצעים לחיזוק הגוף וחיסונו בדרכים טבעיות כמו מזון עשיר בוויטאמינים C וD.
  • לפי מידע המצוי בידנו הסיכוי להתדבקות במחלה לבני ששים ומעלה קטן יותר עקב התחסנות מזן שפעת דומה לפני זמן רב.
  • מי שנמצא בסכון גבוה מן הרגיל להפגע ממחלות אוטו אימוניות אמור להזהר שבעתיים לגבי לקיחת החיסון המוצע.
  • מן הראוי שהשלטונות ישכללו דרכי מעקב אחר התפרצויות המחלה תוך העמדת מערכת ציבורית לדיווחי תופעות לוואי כמקובל בארצות הברית.
  • מן הראוי לאפשר למי שחושש מן התרכיב שיובא לארץ, לסייעו ביבוא התרכיב האמריקאי, אם הדבר עדיין ניתן ורלבנטי בסוף חודש חשוון, ולאפשר לרכוש אותו בסבסוד ממשלתי ניכר.
  • על הממשלה מוטלת אחריות כבדה לא ליצור מצבים של פגיעה קשה באימון במערכת הבריאות. תוהו ובוהו בנושא זה וכפייה על הציבור או חלקים ממנו לקחת את החיסון מהווים סיכון רב לאימון במערכת הבריאות. על מערכת הבריאות לעסוק כעת בשיקום האימון הצבורי בדרכים אמיתיות ועניניות, כדי שחס ושלום, אם אכן תתפרץ המגפה בצורה מסוכנת, לא תהיה זאת תוצאת חרדת הציבור מן הנסיוב.

על החתום

רבי פרופ' הלל וייס – דובר הסנהדרין
רבי דב שטיין - מזכיר הסנהדרין


המסמך המקורי בעברית (pdf)

הערות שוליים


בחדשות