close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הבדלים בין גרסאות בדף "ועדה לעניני קרבן פסח"


שורה 1: שורה 1:
UNDER CONSTRUCTION
+
אתר ראשי לקרבן פסח  ארעי 
 +
 
 +
לועדה  ניתנה המשימה לפעול ליישום המצוה התורתית של הקרבת קרבן פסח
 +
בשתוף פעולה עם כל הרשויות הדתיות, חוקיות, ומינהלתיות. הצעה הנוכחית אינה דורשת שינוי במבנים או בדרכי הניהול של הר הבית. נחוצה הסכמה בלבד "בכל שנה יהודים עורכים הכנות מאומצות לקראת חג הפסח כשליל הסדר במרכזו.  אך למען האמת אנו חסרים את הענין המרכזי של ליל הסדר – קרבן פסח".
 +
 
 +
קרבן פסח הינו מצוה חמורה מן התורה  הנזכרת בשלשה מקומות בתורה: שמות יב 3-12, במדבר ט 1-13, דברים ט"ז. כמו ברית המילה המצוה הראשונה המוטלת על יהודי  באופן פרטי אליה הביאנו אברהם אבינו כפרטים, מצוות קרבן פסח הינה המצוה הראשונה שהוטלה עלינו כעם ישראל כציבור. המצוה מחייבת אנשים ונשים ואפילו ילדים מה שמביאנו לברית  כעם.
 +
 
 +
==נסיון להקריב בשנת ה'תשס"ז==
 +
 
 +
הועדה אירגנה משלחת של שוחט וכהן מיוחס, כבש ומזבח נייד[1], בי' בניסן תשס"ז  שלח מכתב רשמי לראש הממשלה [1], נערכה גם פניה לבית המשפט העליון של המדינה[2] ומפקד המשטרה[3]. ראש הממשלה לא הגיב  בית המשפט העליון של המדינה אישר את זכות ההקרבה, אבל, מנעה על בסיס טענות בטחון כפי שגם הגיב מפקד המשטרה. בערב פסח הגיעה  המשלחת לשער המוגרבים (שער הרמב"ם) להר הבית והמתין כמה שעות בתקווה שההחלטה המונעת תבוטל.
 +
היו פעמים רבות בהן בקור רגיל של יהודים בחלק מהר הבית נמנעו מ"סיבות בטחוניות" וברגע האחרון שונו. במקרה הזה שום שינוי לא חל.
 +
 
 +
==נסיון להקרבה בתשס"ח.==
 +
 
 +
השנה הועדה מארגנת" הפגנת הצגת הקרבה" כמיזם משותף של הסנהדרין, מכון המקדש, ומוזיאון המלך דוד. המיזם הינו חלק מיום עיון שיתקיים ביום ראשון א בניסן (6 אפריל למנינם) בישיבת הכותל ברבע היהודי שבירושלים העתיקה. במקור יועד הארוע להתקיים שבוע מאוחר יותר, אולם המארגנים החליטו להקדיש את הארוע לזכרונם של 8 תלמידי הישיבה שנרצחו לאחרונה בירושלים ולקיים זאת לכן בהתאמה ביום השלושים להירצחם. יום העיון כולל "הקרבה" פומבית המוגדרת כחזרה כללית לקראת הקרבת הקרבן בהר הבית.
 +
טקס המצווה ומתואר בתורה אך נמנע על ידי הממשלה ובית המשפט העליון של המדינה.
 +
 
 +
בתוספת לכך שלחה הועדה דרישה רשמית לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשר לעניני בטחון פנים אבי דיכטר "להרשות לממש הקרבת קרבן פסח בהר הבית . בהתבסס על כך שהקרבת קרבן פסח הינה חלק מעניני חופש הדת המבוססים על זכויות אנוש המהוות אבן פינה לדמוקרטיה" "עכ"פ מודגש שהמארגנים "אינם מתכוונים לעלות להר למטרה זו ללא הרשאה מהמשטרה"
 +
 
 +
קבוצות של צער בעלי חיים  התנגדו בתואנה שכל ניסוי בבעלי חיים נוחץ אשור מוקדם  מהרשות לניסוי בבעלי חיים. "ניסוי בבעלי חיים בו ישחט בעל חיים לצרכי הסברה אסור , באשר ניתן להשתמש בדגם כבש. אי נקיטה בדרך זו אינה מוצדקת. הממשלה והמשטרה בקשו מבית המשפט העליון של המדינה לדחות את הבקשה, באשר המעשה עשוי לערער את בטחון הציבור. הם טענו, גירוי הציבוריות המוסלמית ב"רגשות מיוחדות"  וייתכנות של אלימות
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
  
 
[[en:Committee concerning the Korban Pesach]]
 
[[en:Committee concerning the Korban Pesach]]

גרסה מ־14:18, 2 באפריל 2008

אתר ראשי לקרבן פסח ארעי

לועדה ניתנה המשימה לפעול ליישום המצוה התורתית של הקרבת קרבן פסח בשתוף פעולה עם כל הרשויות הדתיות, חוקיות, ומינהלתיות. הצעה הנוכחית אינה דורשת שינוי במבנים או בדרכי הניהול של הר הבית. נחוצה הסכמה בלבד "בכל שנה יהודים עורכים הכנות מאומצות לקראת חג הפסח כשליל הסדר במרכזו. אך למען האמת אנו חסרים את הענין המרכזי של ליל הסדר – קרבן פסח".

קרבן פסח הינו מצוה חמורה מן התורה הנזכרת בשלשה מקומות בתורה: שמות יב 3-12, במדבר ט 1-13, דברים ט"ז. כמו ברית המילה המצוה הראשונה המוטלת על יהודי באופן פרטי אליה הביאנו אברהם אבינו כפרטים, מצוות קרבן פסח הינה המצוה הראשונה שהוטלה עלינו כעם ישראל כציבור. המצוה מחייבת אנשים ונשים ואפילו ילדים מה שמביאנו לברית כעם.

נסיון להקריב בשנת ה'תשס"ז

הועדה אירגנה משלחת של שוחט וכהן מיוחס, כבש ומזבח נייד[1], בי' בניסן תשס"ז שלח מכתב רשמי לראש הממשלה [1], נערכה גם פניה לבית המשפט העליון של המדינה[2] ומפקד המשטרה[3]. ראש הממשלה לא הגיב בית המשפט העליון של המדינה אישר את זכות ההקרבה, אבל, מנעה על בסיס טענות בטחון כפי שגם הגיב מפקד המשטרה. בערב פסח הגיעה המשלחת לשער המוגרבים (שער הרמב"ם) להר הבית והמתין כמה שעות בתקווה שההחלטה המונעת תבוטל. היו פעמים רבות בהן בקור רגיל של יהודים בחלק מהר הבית נמנעו מ"סיבות בטחוניות" וברגע האחרון שונו. במקרה הזה שום שינוי לא חל.

נסיון להקרבה בתשס"ח.

השנה הועדה מארגנת" הפגנת הצגת הקרבה" כמיזם משותף של הסנהדרין, מכון המקדש, ומוזיאון המלך דוד. המיזם הינו חלק מיום עיון שיתקיים ביום ראשון א בניסן (6 אפריל למנינם) בישיבת הכותל ברבע היהודי שבירושלים העתיקה. במקור יועד הארוע להתקיים שבוע מאוחר יותר, אולם המארגנים החליטו להקדיש את הארוע לזכרונם של 8 תלמידי הישיבה שנרצחו לאחרונה בירושלים ולקיים זאת לכן בהתאמה ביום השלושים להירצחם. יום העיון כולל "הקרבה" פומבית המוגדרת כחזרה כללית לקראת הקרבת הקרבן בהר הבית. טקס המצווה ומתואר בתורה אך נמנע על ידי הממשלה ובית המשפט העליון של המדינה.

בתוספת לכך שלחה הועדה דרישה רשמית לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשר לעניני בטחון פנים אבי דיכטר "להרשות לממש הקרבת קרבן פסח בהר הבית . בהתבסס על כך שהקרבת קרבן פסח הינה חלק מעניני חופש הדת המבוססים על זכויות אנוש המהוות אבן פינה לדמוקרטיה" "עכ"פ מודגש שהמארגנים "אינם מתכוונים לעלות להר למטרה זו ללא הרשאה מהמשטרה"

קבוצות של צער בעלי חיים התנגדו בתואנה שכל ניסוי בבעלי חיים נוחץ אשור מוקדם מהרשות לניסוי בבעלי חיים. "ניסוי בבעלי חיים בו ישחט בעל חיים לצרכי הסברה אסור , באשר ניתן להשתמש בדגם כבש. אי נקיטה בדרך זו אינה מוצדקת. הממשלה והמשטרה בקשו מבית המשפט העליון של המדינה לדחות את הבקשה, באשר המעשה עשוי לערער את בטחון הציבור. הם טענו, גירוי הציבוריות המוסלמית ב"רגשות מיוחדות" וייתכנות של אלימות