close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הבדלים בין גרסאות בדף "המבנה ההיררכי של בית-הדין הגדול"


שורה 36: שורה 36:
  
 
===[[וועדה לצבא ובטחון (קבינט מלחמה)]]===
 
===[[וועדה לצבא ובטחון (קבינט מלחמה)]]===
 +
 +
הסנהדרין הוא המוסד המוסמך להחליט בענייני צבא וביטחון, הוועדה הזאת מנסה לתת החלטות והדרכה מוסרית בעניין ונושאים האלו, ומדווח על המדיניות הממשלה הנוכחית.
  
 
===[[פסיקה הלכתית לחיילים]]===
 
===[[פסיקה הלכתית לחיילים]]===

גרסה מ־09:30, 17 בנובמבר 2009

הסנהדרין הינה מקבץ של 71 תלמידי החכמים היותר חשובים בדור הנאותים לשבת בו, שתפקידו לפרש את דברי התורה, להכריע במחלוקות, כדי שתהיה התורה אחת ולא תורות של עדרים עדרים, ולדון בענינים עקרוניים של ניהול תורת ישראל.

בראש הסנהדרין עומד נשיא ולו סגן אב בית דין הממלא מקומו בהעדרו. חברי הסנהדרין יושבים בישיבותיהם במתכונת של גורן (חצי מעגל). החלטות מתקבלות עפ"י הכרעת דעת הרוב בהצבעה מסודרת, למעט בדיני נפשות בהם לא מספיק יתרון של דיין יחיד לחיוב. לא תמיד נחוצה ישיבתם של כל 71 החברים, למיצער חייבים להיות נוכחים 23 כדי שהמושב יחשב לישיבה סנהדרינית.

Organizational Hierarchy of the nascent Sanhedrin

היררכיית הנהגת הסנהדרין ראשי הסנהדרין הם

  1. רבי עדין (אבן-ישראל) שטיינזלץ, נשיא
  2. רבי יואל שוורץ, אב בית הדין

הבתי דין נתמכים על ידי פקידי הממשלתי הבאים

  1. מזכיר

תפקידים פעילים של תתי בתי מישפט ותתי-וועדות

במסגרת הסנהדרין פועלים (ומתוכננים לפעול – מסומנים ב*) בתי הדין והוועדות הבאות בהן פועלים רבנים ויועצים מקצועיים:

בית הדין הקבוע לניהול שוטף של עניני הסנהדרין

בית דין זה מנהל ישיבות שוטפות שבועיות בהשתתפות חברי הסנהדרין המתפנים לבוא לישיבה, למעשה מדובר בקבוצה בעלת אופי קבוע. בראש בית הדין יושב בעל התפקיד היותר חשוב בסנהדרין הנוכח במקום.

בית הדין לעניני עם ומדינה

תפקיד בית הדין הוא לדון בדין ודברים שבין האזרחים למדינה. אב בית הדין - רבי ישראל אריאל (רבי אריאל מכהן גם בתפקיד ראש מכון המקדש).

ועדה מדינית

מטרות הועדה – ניתוח בעיות כלכליות חברתיות כדי לגבש המלצות לדרכי פעולה. ניתוח בעיות צבא ומלחמה וגיבוש המלצות לדרכי פעולה. לנושא זה מגוייסים גם מומחים להיסטוריה צבאית קציני צבא ומומחים למדיניות.

וועדה לצבא ובטחון (קבינט מלחמה)

הסנהדרין הוא המוסד המוסמך להחליט בענייני צבא וביטחון, הוועדה הזאת מנסה לתת החלטות והדרכה מוסרית בעניין ונושאים האלו, ומדווח על המדיניות הממשלה הנוכחית.

פסיקה הלכתית לחיילים

מרכז - רבי דב מאיר שטיין בסיוע חברי הסנהדרין ומוסדותיה.

ועדה לארגון העם היהודי

ועדה למינוי מלך

מטרת הוועדה איתור אישיות מתאימה שתוכל להנהיג אתת עם ישראל. המושג מלך לאו דווקא אלא יכול להיות גם כראש ממשלה, נשיא וכיו"ב.

בי"ד למינוי חברים

ועדה לגיוס רבנים חדשים

ועדה לעניני חינוך

ועדה כלכלית

ועדה לעניני בריאות ואקולוגיה

ועדה לעניני הנכרים בארץ ישראל

ועדה להשבה בתשובה

ועדת חידוש החודש

הוקם בי"ד לקבלת עדות ראית הלבנה. בביה"ד מכהנים חברים שונים בצורה מזדמנת. ביה"ד יושב על מנת להעמיק את התודעה לקראת העיתוי המתאים כאשר יקבעו חדשי ישראל לפי המתכונת המקורית לפי עדות ראיה.

ועדת מחקר לאיכון המיקום המדויק של המקדש והמזבח

בראש הוועדה עמד רבי צבי עידאן. הועדה סיימה עבודתה העיקרית והגיעה גם למסקנות שפורסמו ברבים.

ועדה לעניני קרבן פסח

לועדה ניתנה המשימה לפעול ליישום המצוה התורתית של הקרבת קרבן פסח בשתוף פעולה עם כל הרשויות הדתיות, חוקיות, ומינהלתיות. הצעה הנוכחית אינה דורשת שינוי במבנים או בדרכי הניהול של הר הבית.

ועדה לשבטי ישראל האובדים

בית הדין הבין לאומי

בית הדין לעניני בני נוח

תפקיד בית הדין הוא לקדם את פרשנות התורה בנושאים של בני נוח, לארגן את כל בני האדם בעולם להיות שומרי המצוות בהן נצטווה נוח.

ועדה לעניני ארגון

ועדת ייזום של בעלי התפקידים

מטרת הוועדה ייזום נושאים לדיון, דיון בהתאמת רבנים לסנהדרין, טיפול בתחומי אחריות. בראש הועדה הנשיא – רבי עדין אבן ישראל (שטינזלץ).

ועדה לתקשורת

בראשה עומד רבי הלל וייס (פרופ' לספרות ישראלית) שהינו דובר הסנהדרין.

שותפות עם חברות אקדמיות

מיספר חברות אקדמיות של פרופסורים ואנשי מחקר יהודים מן הארץ ומהגולה משמשים כיועצים בשירות הסנהדרין. הדבר משמש מקור עיקרי למידע וייעוץ מקצועי לעשרות תחומים במדעי הטבע, חברה, רפואה ורוח.

דמוקרטיה במסגרת של דת תורה

הסנהדרין שוקדת כעת על תכנון מערכת שלטון נכונה לעם היהודי המבוססת על יניקת סמכויות מהציבור ומהסנהדרין

הרעיון הינו בבסיסו אמוץ של מתכונת ההירארכיה המוגדרת בתורה בפרשת יתרו, היינו שרי עשרות שרי חמישים שרי מאות וכו' כאשר מערכות המשפט והמימשל יונקת מהתארגנות בדרך הזאת. יש בנושא זה חומר הלכתי רב הכולל גם דעות שונות שיש לגבשו למתכונת מודרנית ישימה.

מערכת זו של שני גופי בתי מחוקקים הייתה בעלת השפעה גדולה על המבנה החברתי של רבים מבתי מחוקקים של מערב אירופה.

ראו גם

הערות שוליים