close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הבדלים בין גרסאות בדף "הכרזה תשס"ע חשון כ"ט ה'"


 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
''דיווחים, ניתוחים, ודעות אלו הוגשו לסנהדרין בתפקיד מיעץ בלבד, ולא בהכרח מהווים עמדה סופית של הסנהדרין.  הם עבודתם של מומחים ידועים בתחומיהם, וכלולים כאן כדי לציין את סוג השאלות המטופלות בידי הסנהדרין''
 +
 
<center>
 
<center>
 
[[Image:SoldierLegal.gif]]<br>
 
[[Image:SoldierLegal.gif]]<br>
 
<big>פסיקה הלכתית לחיילים</big><br>
 
<big>פסיקה הלכתית לחיילים</big><br>
 +
הוועדה המייעצת<br>
 
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831,  פקס. 057-7976007<br>  
 
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831,  פקס. 057-7976007<br>  
 
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228
 
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228
שורה 35: שורה 38:
 
דב שטיין
 
דב שטיין
  
[[Media:הכרזה תשס"ע חשון כ"ט ד'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]  (pdf)
+
[[Media:הכרזה תשס"ע חשון כ"ט ה'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]  (pdf)
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

גרסה מ־09:00, 19 בנובמבר 2009

דיווחים, ניתוחים, ודעות אלו הוגשו לסנהדרין בתפקיד מיעץ בלבד, ולא בהכרח מהווים עמדה סופית של הסנהדרין. הם עבודתם של מומחים ידועים בתחומיהם, וכלולים כאן כדי לציין את סוג השאלות המטופלות בידי הסנהדרין

SoldierLegal.gif
פסיקה הלכתית לחיילים
הוועדה המייעצת
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831, פקס. 057-7976007
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228

ב"ה

מדוע הלימודים בישיבה אינם משקפים השתמטות מהגנה על המדינה

האמת היא שיש מקום לסבור שאין לפטור את בני הישיבות משרות בצה"ל. אבל לא בצה"ל הנוכחי. השאלה הנשאלת הינה מדוע מתנגד הציבור החרדי לגיוס בניו לצה"ל ומעדיף לימודים בישיבה.

והרי לנו כמה תשובות מענינות:

א. צהל אינו מכבד את הזכויות הדתיות של חיילים מה שנותן אותותיו בתוצאות הגיוס. המעוניין יוכל להיווכח שכשליש מן המגויסים הדתיים, בלחץ השרות הצבאי, מפסיקים להיות שומרי מצוות. משום מה יכול לסבור הקורא התמים שזו האשמת שווא שהרי יש רבנות צבאית ויש פקודות וכו' וכו'. אולם הרבנות הצבאית הינה בס"ה גוף בעל סמכויות יעוץ בלבד. האם נבדקו ציבורית ההפרות הבלתי פוסקות של הפקודות הללו. למשל "חוות גלעד" פונתה על ידי צהל בשבת תוך הפעלת חיילים דתיים במצגי שקר וכזב. בניגוד לפקודות המטכ"ל המחייבות שמירת שבת בצה"ל למעט מקרי מלחמה ופקוח נפש. זהו מקרה שהגיע לידיעת הציבור אבל כמותו יש רבים רבים יום יומיים. כך גם קרה בפרשת הגירוש וההרס של בית משפחת פדרמן בחברון. הבעיה הינה לא בכך שה"מקרים" הללו "קורים" אלא בד"כ בהעדר שיפוט העבריינים וגם אם מתקיים שיפוט אמצעי הכפיה לאכיפת שמירת הפקודות על ידי האחראים לכך לא נאכפים או נאכפים לכאורה בלבד ואם נאכפות הרי זה בדרך כלל על הש.ג. ... שהרי התוצאות מדברות בעד עצמן. לדוגמה פניתי לדובר צהל בשאלה – האם הועמדו האחראים בפרשת "חוות גלעד" לדין. הצבא סרב בכל תוקף לענות. ואין לך מענה מובהק מזה. היינו לא רק שהפקודות מופרות, אלא משום מה גם לא ניתן לבחון ציבורית את התנהגות הצבא, למרות שאין בה שום יסוד של סודיות. בנסיבות אלו מה הן הצידוקים לחייב צעיר חרדי להתגייס?! לענ"ד הבעיה הינה עוד יותר חריפה. ראשי הצבא ושופטי בית המשפט וגם הפוליטיקאים החילונים הם הם הלא מעונינים בגיוס החרדים. משום שמובן להם שבניגוד לצעירי הציונות הדתית, הצעירים החרדים ילחמו על זכויותיהם בעוצמה שונה לחלוטין ואותם לא ניתן יהיה להשתיק כפי שמשתיקים את הבודדים הנאבקים היום על זכויותיהם הדתיות. צעירים חרדים למשל היו עשויים לפתוח במרד גלוי אם היו מצווים עליהם לגרש את אחיהם מישוביהם בארץ הקודש. לא בכדי נמנע הצבא מלפנות לגדוד הנחל החרדי ככוח למימוש הגירוש הבלתי חוקי - טיהור אתני ובפרט של יהודים מארץ ישראל.

ב. הצבא מתייחס לבטחונם של חיילים ואזרחים דתיים ולחייהם כלחיי יצורים סוג ב'. לשם כך לא צריך הרבה הוכחות, מספיק אם נסתכל על הסטטיסטיקה של מלחמת השחרור בה מחצית מן הישובים שנפלו/הופקרו/הושמדו לידי/בידי הערבים היו דתיים בשעה שאחוז הישובים הדתיים היה 5.5% מן הישובים, בלבד. הוסף לכך את פרשת הפקרת העיר העתיקה במכוון. במלחמת לבנון 1, קרב סולטאן יעקוב למעשה היה קרב היבשה היחידי הרציני. בקרב זה נכנס גדוד חיילי ישיבות הסדר, ללא התראה, למארב סורי קטלני. זאת, תחת פיקוד עוצבה שנוהלה על ידי מיודענו, נבחר הערבים במפלגתו, האדון ברק, למרות שהיו הידיעות המלאות בידי המפקדות על מציאותו של מארב זה.

ג. בדרך דומה יש לשאול על קידומם של חיילים דתיים בסולם הפיקוד. קידום זה קורה וקרה רק לאחרונה כשלצבא התברר שאין תחליף לדתיים בנכונות ונאמנות באשר הציבור החילוני המחונך בחינוך הממלכתי לפוסט ציונות בידי מורים בסגנון מתייון נוקעת נפשו יותר ויותר מעמו ארצו וצבאו. המציאות הינה שהצבא שם מכשולים לקצינים דתיים (אפי איתם, עמידרור חיסדאי וכיו"ב) ומעבר לסף מסוים קידומם נעצר. בוגרי בה"ד 1 הינם כמחצית, אך לא כך שיעור האלופים ורבי האלופים.

בצדק חושבים מנהיגי החרדים לעצמם. נתגייס לצבא בקצב התואם את תיקון הבעיות הללו.

ועתה נבוא להיבט אחר וחשוב לא פחות.

ד. משום מה נבחנת תרומתו הבטחונית של האזרח לפי גיוסו לצבא. זה כמובן לא נכון. לצבא לא כדאי לגייס חוקר אטום בכור בדימונה. גיוסו יהיה בגדר שטות מופלגת. לציבור החילוני נוח למדוד את התרומה לבטחון לפי הגיוס לצה"ל. כאמור – דרך איש ישר בעיניו. משום מה לא בוחנים את השאלה למשל, כמה חיילים יעמיד הצעיר הזה במקומו לאחר יציאתו מהשרות. האם הוא ימשיך לשרת במילואים? או מהו הסיכוי שהוא ישא אשה נוכריה ויעזוב את הארץ ובעצם גם יתבולל? ואיך זה ישפיע על בטחון המדינה. מהו הסיכוי שהחייל המשוחרר יגלה את סודות המדינה בעת נסיעה לחו"ל? בטחון הינו פונקציה המתנהגת כפונקצית יצור כלכלית בה שורר החוק של תפוקה שולית פוחתת. היינו ככל שתוסיף משאב יחיד לפונקציה התוצאה הבטחונית תלך ותפחת. לדוגמה.אם הצבא יוסיף מיליון רובים לצהל הבטחון ישתפר בצורה מיזערית משום שרובים לא חסרים. לעומת זאת הוספת משאב חסר מעלה את כוח הצבא בשיעור עצום. מה שמתברר הוא, שהיום, במצבנו הנוכחי, מוקפים במאות מיליוני ערבים, יותר מכל משאב אחר חסרים למדינת היהודים ולצבאה, יהודים. בין השאר, ככל ששיעור היהודים במדינה יעלה (גם אם יהיה מדובר בכאלה שאינם מתגייסים) יהיו ההוראות לצבא החלטיות ולא הססניות. ולהיפך, אם היהודים יהיו רק מחצית מן האוכלוסיה והערבים מחצית הרי לצבא המפואר ביותר לא יהיה שום ערך!!! התבוסה מובטחת. זו הסיבה בעצם לתבוסה החלקית בלבנון 2. היינו הצבא קיבל הוראות פוליטיות סותרות, הססניות וחסרת רציונליות, משר בטחון (פרץ) שנבחר לתפקידו בזכות תמיכת חברי המרכז הערביים שבמפלגתו מה שעשאו הססן ותבוסתן.

החרדים משקפים שני נתוני יסוד:

1) פריון ממוצע לאשה של 8 ילדים (מימצאי מכון ירושלים לחקר ישראל)

2) מחצית הגברים מתגייסים לצבא (מימצאי ועדת טל)

היינו צעיר חרדי בודד, גם אם אינו מתגייס, מעמיד, הודות לחינוכו החרדי בישיבות, תוך 5 דורות, במקומו, 512 חיילים. היינו גדוד חי"ר. או לוחמים לאיוש טנקים של חטיבת שריון. זאת מלבד מה שהוא מעמיד עוד אוכלוסיה אזרחית שקולה בגודלה ואשתו מעמידה 1000 נשים מה שיבטיח אי הפיכת העורף היהודי בעת מלחמה למטרת התנכלות של האוכלוסיה הערבית. מתברר לכן שלימודים בישיבות שווים תוספת עצומה לבטחון, יותר מכל תרומה של כל טייס ולו רק בזכות הילודה הגבוהה (ניתן גם להתייחס למימדים הרוחניים של לימוד התורה אבל לא נכנס אליהם כאן). מנהיגי הציבור החרדי מבינים זאת היטב. דווקא חרדתם לעתידו הבטחוני של העם היהודי צריך שתביאם למסקנה שיש להעדיף את הלימודים בישיבה.

דב שטיין

המסמך המקורי בעברית (pdf)

הערות שוליים


בחדשות