הצגת מקור

מתוך The Sanhedrin - he

אינכם מורשים לערוך דף זה, מהסיבה הבאה:
הפעולה שביקשתם לבצע מוגבלת למשתמשים בקבוצה editor.
באפשרותכם לצפות בטקסט המקור של הדף, ואף להעתיקו:
<center>
[[Image:SanhedrinLogo.png]]<br>
<big>סנהדרין – בית דין גדול של 71</big><br>
טל. 02-5661962, נייד 050-6733831,  פקס. 057-7976007<br> 
דואל dbtc@actcom.com mail, רחל אמנו 47 ירושלים 93228
</center>

ב"ה ג' תשרי תש"ע

<center>'''<big>תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת תש"ע</big>'''</center>

<center><big>
סיכום
<br>התקיעה התקיימה בישיבת 'בית הבחירה'
<br>לשעבר 'בתוככי ירושלים' 
<br>ברובע היהודי בירושלים
</big>
</center>

המנין בישיבת 'בית הבחירה'
התפילה התקיימה בבית הדין בהשתתפות:<br>
הרב צבי עידן, הרב דב שטיין, הרב ישראל אריאל, וסמוכים אחרים שהגיעו במהלך התפילה.


המקום נקבע כ'מקום בית הדין', בישיבות בית הדין שהתקיימו שם לפני ראש השנה.  בעת התקיעה נוכחו עשרים ושלשה מתפללים.  מבחינת ההלכה די בבית דין של שלשה, כשיטת רבים מן הפרשנים והפוסקים: רש"י, רי"ף, הר"ן, תוספות, ראב"ד, רמב"ן ועוד.  עם זאת הסמיך הרב צבי עידן את הנוכחים לצורך התקיעה, כדי לצאת ידי דעת הרמב"ם הקובע כי צריך בית דין סמוכים.  התפילה התקיימה בשעה מוקדמת כוותיקין.  בין קריאת התורה והתקיעות, התקיימה ישיבת בית הדין במשך כחצי שעה, זאת, על פי ההלכה, שהתקיעה נעשית בשעה ש'בית דין יושבין'. נדונו נושאים שונים הקשורים למקדש ולתקיעת שופר בשבת.  בעל התוקע – הרב שטיין - ביקש אישור מבית הדין לתקוע בשופר.  הנוכחים קיבלו החלטה, כי בית הדין מקיים את תקנת רבן יוחנן בן זכאי, ומכוח תקנה זו מקיים בעל התוקע את התקיעה – כתקנת רבי יוחנן בן זכאי ובית דינו.  בסיום התקיעות ותפילת מוסף, התיישבו הנוכחים להמשך הדיון בבית הדין, במשך כרבע שעה.  נשאלו שאלות בהלכה והסמוכים השיבו לשואלים. מטרת הדיון - כדי לקיים את ההלכה – 'כל זמן שבית דין יושבין'.  התוקע – הרב שטיין – הביא את השופר לבית הכנסת בערב ראש השנה.

ברובע היהודי התקיימה תפילה ותקיעה במקום נוסף בראשות הרב רוגין, ובנוכחות חמישה עשר איש.  כן ידוע על מנין נוסף שהתקיים בעיר בראשות הרב לייפר, כדין ירושלים והערים הסמוכות לה. טרם התקבלו פרטים על המנין ומשתתפיו.

<b>
<big>	
מסקנות ולקחים:
</big>
</b>

לקראת ראש השנה תשפ"א (בעוד אחת עשרה שנים) ראוי להתכונן באופן יסודי.  יש להתחיל בפרסום מוקדם. לפרסם חוברת המסבירה את הצדדים ההלכתיים, ואת החובה לקיים את המצוה בשבת כתקנת רבי יוחנן בן זכאי.  יש לקבוע זמן תפילה מאוחר (7.00  בבקר, או 7.30) כדי לאפשר לרבים ככל האפשר להגיע משכונות העיר השונות לתפילה. אנשים שרצו להגיע התלוננו, שהשעה שנקבעה מקשה מאד על בני המשפחה, ובפרט באשר לאנשים הגרים במרחק, אלו אינם מסוגלים להגיע לוותיקין. בכך נועלים דלת בפני המעוניינים לצאת ידי המצוה.  יש לקבוע בית כנסת מוכר וידוע. יש אנשים שהגיעו לכותל, שאלו וחיפשו ולא מצאו את המקום.

יש לערוך שני מניינים:
<br>האחד – כותיקין למעוניינים.
<br>השני – למתפללים הבאים משכונות מרוחקות בירושלים.

ראוי להכין מראש חזנים לשחרית ולמוסף, וכן בעל קורא ובעל תוקע, וליידע את הציבור. היו תלונות אודות תקלות שאירעו בענין זה.  מאחר שיש שנמנעים מלטלטל, יש להכין בבית הכנסת כמות מסויימת של מחזורים בהתאם לנוסחים השונים.

בפרסום מוקדם – כבר מתחילת חודש אלול - יש להוסיף, כי הציבור מתבקש ליצור קשר עם המארגנים, ולהודיע מראש על בואם, להזמין מקום ישיבה – או מקומות אחדים – בבית הכנסת, כדי שאפשר יהיה להתכונן לקבלת פני הבאים.

להודיע מראש על קיום מניינים: אשכנזי, ספרדי, חרדי, לפי הנוסחים השונים, וכל מתפלל יזמין מקום במנין לפי הנוסח המקובל עליו.  תפילה מסודרת במקום מסודר, כשהיא מתקיימת בשירה ונעימה, ומשאירה רושם על המתפללים, כשכל מתפלל יכול למצוא לו את הנוסח המקובל עליו, היא תנאי להצלחה ולהרחבת מספר הבאים משנה לשנה, ולהחזרת תקנת רבן יוחנן בן זכאי למקומה כשהיתה.
	
<b>
<big>
תקנת רבי יוחנן בן זכאי – כתיקונה:
</big>
</b>

באשר לתקיעת שבת בשנים הבאות, יש לקיים דיון מוקדם עם הרבנים הראשיים לקראת ראש השנה שיחול בשבת בשנת תשפ"א.	הרבנות תכריז כי בשנה זו תתקיים תקיעת שופר בשבת, על פי תקנת רבי יוחנן בן זכאי, שהתקין, לתקוע "בכל מקום שיש בו בית דין", זאת, כשיטת הרי"ף, הר"ן, התוספות, הרמב"ן וראשונים אחרים, הסבורים שדי בבית דין של שלשה.  הרבנות הראשית צריכה להכריז על בתי כנסת מרכזיים כמקום מושב בתי הדין בראש השנה, והתקיעות ייערכו במעמד הרבנים וגדולי תורה.  מן הראוי שהרבנות תשלח הודעה רשמית לכל בית דין, על יום קידוש החודש וראש השנה, ובכלל זה את זמן מולד הלבנה, כדי שכל בית דין יהיה בגדר 'בית דין שקידשו את החודש', היודעים בוודאות את זמן קידוש החודש.

כל בית דין יקבע לו מקום (בית כנסת או אולם ציבורי כמו מתנ"ס וכד') בו ישב לדין פעמים אחדות ובכך יהפוך בית הכנסת למקום קבע של בית הדין.  ערב ראש השנה תשלח הרבנות הראשית הודעות לכל בתי הדין בארץ ישראל, להכין את תקיעות ראש השנה, להכין שופרות, להכין בעלי תוקעים 'שלוחי בית דין', וכן לקבוע בעלי תפילה יראים, ובעלי קול נעים וערב, במקום התפילה הערוך בהתאם למעמד.

יש מקום לפרסום הודעה כזו ברחבי העולם היהודי בתפוצות על פי שיטת הרי"ף, שרבים מן הראשונים מסכימים עם שיטתו, שהתקיעה מתקיימת בכל בית דין אף בחוץ לארץ.

כל בית דין במקומו, אחראי להכריז על המקום המדוייק בו תתקיים התקיעה במעמד הדיינים, ולמנות בעלי תוקעים שהם 'שלוחי בית דין' – כלשון רש"י, וזאת, לפי מספר המתפללים הצפוי.

בישובים קטנים בהם אין בית דין קבוע מטעם הרבנות הראשית, או הבד"ץ, מן הראוי שהרב המקומי יקים בית דין יחד עם עוד שני תלמידי חכמים בישוב.  בית הדין יישב בבית הכנסת המקומי, לבירור שאלות בהלכה, ובשאלות ממון, נזקי שכנים וכד', זאת במשך חדשים אחדים לפני ראש השנה.  בית דין שירצה לתקוע לפי החומרא של הרמב"ם, שהתקיעה צריכה להיות בבית דין של סמוכים, יוכל להסמך – אפילו בכתב – על ידי סמוכי הסנהדרין.  הרבנות תודיע על זמני התפילות והתקיעות, כן תודיע את שעת הסיום, בתום שש שעות, זו שעת סיום ישיבות בית הדין, כלומר בחצות היום.  הרבנות תכריז שבהתאם לתקנת רבי יוחנן בן זכאי, חל איסור לתקוע בבית פרטיים. ההודעה תכלול אזהרה, שלא לטלטל שופר ממקום למקום בראש השנה.

כן תודיע הרבנות כי חל חיוב על כל אדם מישראל לשמוע תקיעת שופר בשבת, ועל כל אדם ללכת למקום שייקבע על ידי בית הדין, כדי לצאת ידי חובת מצות עשה של תקיעת שופר.

משנת תשפ"א עד שנת תשצ"ד, יחול ראש השנה בשבת שש פעמים זו אחר זו, כלומר, מדי שנתיים או שלש שנים.  נראה, שבהסברה נכונה והכנה נכונה, ניתן להביא לקיום המצוה באופן מלא, בכל ישוב ובכל פינה בארץ ישראל ואף בחוץ לארץ, כתקנת רבן יוחנן בן זכאי.

הדברים אמורים עד בנין בית המקדש, שיבנו ישראל במהרה.

אזי יחזרו לתקוע בשופר על פי עדים שראו את מולד הלבנה, והסנהדרין שבדור יקבעו סדרי תקיעה, על פי העתיד להתחדש בדור בנין הבית השלישי, שיבנה במהרה בימינו.



[[Media:הכרזה תש"ע תשרי ג'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]  (pdf)

==הערות שוליים==
<references />

==בחדשות==
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/945/928.html?hp=0&loc=101&tmp=6109 תקיעה גדולה: ברובע היהודי תקעו בשבת בשופר] (NRG) (23/9/2009)

[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]
[[קטגוריה:יוזמת הסנהדרין]]

[[en:Hachrazah 5770 Tishrei 3]]
חזרה לדף הכרזה תש"ע תשרי ג'.
מקור: http://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%22%D7%A2_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%92%27