הבדלים בין גרסאות בדף "בית הדין לעניני עם ומדינה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[Image:BDNS.gif|right]] | ||
תפקיד בית הדין הוא לדון בדין ודברים שבין האזרחים למדינה. אב בית הדין - רבי ישראל אריאל (רבי אריאל מכהן גם בתפקיד ראש מכון המקדש). | תפקיד בית הדין הוא לדון בדין ודברים שבין האזרחים למדינה. אב בית הדין - רבי ישראל אריאל (רבי אריאל מכהן גם בתפקיד ראש מכון המקדש). | ||
| + | |||
| + | הממשלה ההיסטורית של היהודים מורכבת מכריכת שני גופי בתי מחוקקים: הסנהדרין, גוף מחושב דומה לבית העליון או אולם מליאה ובית תחתון מקביל שמייצג את צרכי האוכלוסיה. | ||
| + | |||
| + | א) הסנהדרין היא "בית המשכילים". בשונה ממערכות פרלמנטריות, חברי בית עליון זה אינם נבחרים ו\או מקומם קבוע. כל מלומד, בכל זמן, יכול להשיג מקום בבית המחוקקים ע"י הוכחת רמת ידע גבוהה יותר בחוק היהודי מאשר חבר נוכחי בבית המחוקקים. | ||
| + | |||
| + | ב) במהלך ההיסטוריה היהודית התקיימה "אספת ניבחרים" מקבילה. במקור הורכבה מבית המשפט המלכותי של המלוכה החוקתית. בחברה דמוקרטית היא יכולה להיות מורכבת מאספה של נציגים הנבחרים באופן אזורי. צרכי האוכלוסייה יוצגו באופן אזורי; במקור בהתאם לכוח פיאודלי, ובזמן החדש מיוצגים ע"י כוח ההצבעה. ראש הבית התחתון יכול להיות מלך, קיסר או ראש ממשלה. יהיה לו הכוח לגבות מיסים ויהיה ראש הרשות המבצעת. הוא יהיה כפוף רק לסנהדרין. | ||
| + | |||
| + | היום לא קיימת "אספה יהודית מכוננת" במתכונת הזאת. מאז תש"ח מתקיימת ממשלה חילונית-חברתית שיישמה סמכות אזרחית ברוב שיטחי ארץ-ישראל. למרות שממשלה זו מורכבת מיהודים, היא מנתקת עצמה יותר ויותר מהתרבות היהודית: דתית ומורשתית. היא רואה עצמה ממשלה חילונית של אזרחיה ונעשים צעדים כדי להפריד לגמרי את הדת מהמדינה. היא גם יצאה בתוכנית חדשה לפיוס אירגוני חבלה ואנטי-ישראלים ע"י גירוש בכוח של האוכלוסיה היהודית. הממשלה קוראת לגירוש: 'התכנסות'. | ||
| + | |||
| + | למרות צעדים כוחניים אלה נגד מגוון אוכלוסיות בישראל, הסנהדרין מעוניינת בגיבוש רוב לשינוי בתוך מוסדות הממשלה הקיימים. בית דין זה מחוייב לשינוי הזה. | ||
| + | |||
| + | ב-כ"א באדר תשס"ו, הסנהדרין הכריזה על המשך תמיכת הסנהדרין בגופים פוליטיים וציבוריים בעתיד מותנה בעשייה של הנבחרים למען קבלת חוק יסוד התורה בניסוחו המובא בזה: חוק יסוד התורה: חוקים המנוגדים לחוקי תורה אינם חוקי העם היהודי ולפיכך אין להם תוקף. חוק המנוגד לחוקי תורה שיחקק בכנסת לרבות בחקיקת משנה, או יתפרש כך על ידי גורמים משפטיים הוא חוק פסול הפוקע מאליו. סמכות החלטת הפקיעה מסורה לבית דין תורני מרכזי ובלתי תלוי [הסנהדרין] | ||
| + | |||
| + | ==שופטים== | ||
| + | <table> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב ישראל אריאל-קטן.jpg|left]] '''הרב ישראל אריאל''' ראש ישיבה לשעבר ומייסד מכון המיקדש. | ||
| + | |||
| + | הרב אריאל היה ראש ישיבה ומנהיג רוחני של ימית. הרב אריאל הוא משכיל עם מוניטין גדול, וגם המחבר של עבודות רבות, כולל את "אטלס הגבולות התנכיים של ארץ ישראל" המכובד. הוא שירת בחטיבת הצנחנים ששיחררה את הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, ואחד החיילים הראשונים שהגיעו לכותל. | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב מורדכי אברהמי-קטן.png|left]] '''הרב מורדכי אברהמי''' | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב יישי באב"ד-קטן.jpg|left]] '''הרב יישי באב"ד''' המזכיר הכללי של רבני יהודה ושומרון. | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב דוב אברהם-קטן.jpg|left]] '''הרב דוב אברהם''' בן שור נולד בקליבלנד,אוהיו, ארה"ב. חי עם מישפחתו בקהילה של מלך (פני) חבר ליד חברון. הוא המייסד ודיין של ישיבת בית דויד. סופר, שוחט, מוהל, וסופר סת"ם. בין כתביו כלולים "הסרת התוויות", "מציאת אחדות" ו-"בין שני מחנות". | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב מאיר יעקוב הלוי הק"ק-קטן.png|left]] '''הרב מאיר יעקוב הלוי הק"ק''' | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב ישעיהו הולנדר-קטן.jpg|left]] '''הרב ישעיהו הולנדר''' | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב אליצור סגל-קטן.png|left]] '''הרב אליצור סגל''' | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב דוב מאיר סטיין-קטן.jpg|left]] '''הרב דוב מאיר סטיין''' קיבל הסמכה מהרבנות מהרב שטרנברג של אדס, הריידי. חלוץ בתחום חידוש הסנהדרין בעשרים השנים האחרונות, היה מזכיר הסנהדרין מאז פתיחתה. עוסק גם בעניינים תיכנוניים, פעל בשיתוף עם משכילי תורה ידועים והזמין אותם להצטרף לסנהדרין. | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | <tr><td valign=top> | ||
| + | [[Image:הרב הילל ויס-קטן.jpg|left]] '''הרב הילל ויס''' פרופסור לספרות יהודית, במחלקת הספרות של היהודים בפקולטה למדעי היהודית של אוניברסיטת בר אילן. | ||
| + | </td></tr> | ||
| + | </table> | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==פסקי דין וחוויות דעת עד היום== | ||
| + | |||
| + | * [[פסק תשס"ח אדר ב' כ"ח|אגודה 'תנו לחיות לחיות' מערערת על קיום יום עיון]] (כ"ח אדר ב' תשס"ח, 4 אפריל 2008) | ||
| + | * [[פסק תשס"ח אדר ב' י'|הבהרה בענין פסק דין]] (י' באדר ב' תשס"ח, 17 מרץ 2008) | ||
| + | * [[פסק תשס"ח אדר ב' ט'|החלטת בית הדין בעניין צביה שריאל]] (ט' אדר ב' תשס"ח, 16 מרץ 2008) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ז שבט י"ג|הרשעתו של חיים רמון היא עוול במשפט!]] (13 שבט תשס"ז, 1 פברואר 2007) | ||
| + | * [[הכרזה תשס"ז טבת כ"ח|פנית בית הדין לענייני עם ומדינה לאלוף נווה בענין צוי ההרחקה]] (כ"ח טבת תשס"ז, 18 ינואר 2007) | ||
| + | * [[הכרזה תשס"ז כסלב כ"ט|קריאות בית הדין: קריאה לתעניות ציבור, לפיזור אוכוסין, חוק יסוד התורה,לשינוי תודעתי בענין ירושה וכיבוש הארץ]] (כ"ט כסלב תשס"ז, 19 דצמבר 2006) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ז כסלב ט"ז|בענין מעצר הרב ישראל אריאל לצרכי חקירה]] (ט"ז כסלב תשס"ז, 7 דצמבר 2006) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ז חשון כ"ט|דייני בית הדין לעניני עם ומדינה נחקרים על ידי המשטרה]] (כ"ט חשון תשס"ז, 20 נובמבר 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ז חשון י"ז|שאלה של מס' שוטרים אשר נקראו להגיע ולשמור במצעד התועבה]] (י"ז חשון תשס"ז, 8 נובמבר 2006) | ||
| + | * [[הכרזה תשס"ז חשון ט"ז|פנית בית הדין לענייני עם ומדינה לאלוף נווה בענין צוי ההרחקה]] (ט"ז חשון תשס"ז, 7 נובמבר 2006) | ||
| + | * [[הכרזה תשס"ז חשון ט'|הודעות הסנהדרין בענין מצעד הגאווה]] (ט' חשון תשס"ז, 31 אוקטובר 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ז תשרי י"ב| הועדה המדינית של הסנהדרין לענין פדיון שבויים]] (י"ב תשרי תשס"ז, 4 אוקטובר 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ו אלול כ'|בענין המנעות מהעלאה לתורה של | ||
| + | קצין שמסר צווי גירוש למשפחות שבגבעות ובמאחזים]] (כ' אלול תשס"ו, 13 ספטמבר 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ו אב י"ד|החלטת הסיכום ישיבת סנהדרין יד מנ"א ס"ו]] (י"ד אב תשס"ו, 8 אוגוסט 2006) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ו סיון כ"ד a|רדיפת הרבנים ומתן אזרחות לילדי עובדים זרים]] (כ"ד סיון תשס"ו, 20 יוני 2006) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ו אייר י"ט|תגובת נציגות הסנהדרין על פסקי הבג"ץ האחרונים [סמכות בתי הדין הרבניים,בית שפירא בחברון, חוק טל, חוק האזרחות, ופסק זכויות הניאוף]]] (י"ט אייר תשס"ו, 18 מאי 2006) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ו אייר י"ג|בענין בג"ץ נגד ישום מסקנות ועדת טל]] (י"ג אייר תשס"ו, 11 מאי 2006) | ||
| + | * [[הכרזה תשס"ו אייר ו'|הודעה בענין בג"ץ בית שפירא]] (ו' אייר תשס"ו, 4 מאי 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ו אדר כ"א|דיון בענין הבחירות המתקיימות במדינה]] (כ"א אדר תשס"ו, 21 מרץ 2006) | ||
| + | * [[חוות דעת תשס"ו אדר ה'|סמכות השלטון תלויה בהלכה]] (ה' אדר תשס"ו, 5 מרץ 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ו שבט ה'|לתושבי עמונה - והנאבקים על ארץ ישראל]] (ה' שבט תשס"ו, 3פברואר 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ו שבט ג'|בענין שכונת מצפה שלהבת שבחברון]] (ג' שבט תשס"ו, 1פברואר 2006) | ||
| + | * [[פסק תשס"ה אלול ט' b|לבנות ישראל בבית המעצר]] (ט' אלול תשס"ה, 13 ספטמבר 2005) | ||
| + | * [[פסק תשס"ה אלול ט' a|האם רשאים לפנות לשלטונות על פי חוק פינוי?]] (ט' אלול תשס"ה, 13 ספטמבר 2005) | ||
| + | * [[פסק תשס"ה אדר א' כ"ז|בענין 'התנתקות' מעזה]] (כ"ז אדר א' תשס"ה, 7 מרץ 2005) | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | |||
| + | * [[מבנה היררכי של הסנהדרין]] | ||
| + | |||
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | <references /> | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:בית הדין לעניני עם ומדינה]] | ||
| + | [[en:Special_Court_for_Matters_Concerning_the_Nation_and_the_State]] | ||
גרסה מ־14:11, 4 באפריל 2008
תפקיד בית הדין הוא לדון בדין ודברים שבין האזרחים למדינה. אב בית הדין - רבי ישראל אריאל (רבי אריאל מכהן גם בתפקיד ראש מכון המקדש).
הממשלה ההיסטורית של היהודים מורכבת מכריכת שני גופי בתי מחוקקים: הסנהדרין, גוף מחושב דומה לבית העליון או אולם מליאה ובית תחתון מקביל שמייצג את צרכי האוכלוסיה.
א) הסנהדרין היא "בית המשכילים". בשונה ממערכות פרלמנטריות, חברי בית עליון זה אינם נבחרים ו\או מקומם קבוע. כל מלומד, בכל זמן, יכול להשיג מקום בבית המחוקקים ע"י הוכחת רמת ידע גבוהה יותר בחוק היהודי מאשר חבר נוכחי בבית המחוקקים.
ב) במהלך ההיסטוריה היהודית התקיימה "אספת ניבחרים" מקבילה. במקור הורכבה מבית המשפט המלכותי של המלוכה החוקתית. בחברה דמוקרטית היא יכולה להיות מורכבת מאספה של נציגים הנבחרים באופן אזורי. צרכי האוכלוסייה יוצגו באופן אזורי; במקור בהתאם לכוח פיאודלי, ובזמן החדש מיוצגים ע"י כוח ההצבעה. ראש הבית התחתון יכול להיות מלך, קיסר או ראש ממשלה. יהיה לו הכוח לגבות מיסים ויהיה ראש הרשות המבצעת. הוא יהיה כפוף רק לסנהדרין.
היום לא קיימת "אספה יהודית מכוננת" במתכונת הזאת. מאז תש"ח מתקיימת ממשלה חילונית-חברתית שיישמה סמכות אזרחית ברוב שיטחי ארץ-ישראל. למרות שממשלה זו מורכבת מיהודים, היא מנתקת עצמה יותר ויותר מהתרבות היהודית: דתית ומורשתית. היא רואה עצמה ממשלה חילונית של אזרחיה ונעשים צעדים כדי להפריד לגמרי את הדת מהמדינה. היא גם יצאה בתוכנית חדשה לפיוס אירגוני חבלה ואנטי-ישראלים ע"י גירוש בכוח של האוכלוסיה היהודית. הממשלה קוראת לגירוש: 'התכנסות'.
למרות צעדים כוחניים אלה נגד מגוון אוכלוסיות בישראל, הסנהדרין מעוניינת בגיבוש רוב לשינוי בתוך מוסדות הממשלה הקיימים. בית דין זה מחוייב לשינוי הזה.
ב-כ"א באדר תשס"ו, הסנהדרין הכריזה על המשך תמיכת הסנהדרין בגופים פוליטיים וציבוריים בעתיד מותנה בעשייה של הנבחרים למען קבלת חוק יסוד התורה בניסוחו המובא בזה: חוק יסוד התורה: חוקים המנוגדים לחוקי תורה אינם חוקי העם היהודי ולפיכך אין להם תוקף. חוק המנוגד לחוקי תורה שיחקק בכנסת לרבות בחקיקת משנה, או יתפרש כך על ידי גורמים משפטיים הוא חוק פסול הפוקע מאליו. סמכות החלטת הפקיעה מסורה לבית דין תורני מרכזי ובלתי תלוי [הסנהדרין]
שופטים
 הרב אריאל היה ראש ישיבה ומנהיג רוחני של ימית. הרב אריאל הוא משכיל עם מוניטין גדול, וגם המחבר של עבודות רבות, כולל את "אטלס הגבולות התנכיים של ארץ ישראל" המכובד. הוא שירת בחטיבת הצנחנים ששיחררה את הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, ואחד החיילים הראשונים שהגיעו לכותל. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
פסקי דין וחוויות דעת עד היום
- אגודה 'תנו לחיות לחיות' מערערת על קיום יום עיון (כ"ח אדר ב' תשס"ח, 4 אפריל 2008)
- הבהרה בענין פסק דין (י' באדר ב' תשס"ח, 17 מרץ 2008)
- החלטת בית הדין בעניין צביה שריאל (ט' אדר ב' תשס"ח, 16 מרץ 2008)
- הרשעתו של חיים רמון היא עוול במשפט! (13 שבט תשס"ז, 1 פברואר 2007)
- פנית בית הדין לענייני עם ומדינה לאלוף נווה בענין צוי ההרחקה (כ"ח טבת תשס"ז, 18 ינואר 2007)
- קריאות בית הדין: קריאה לתעניות ציבור, לפיזור אוכוסין, חוק יסוד התורה,לשינוי תודעתי בענין ירושה וכיבוש הארץ (כ"ט כסלב תשס"ז, 19 דצמבר 2006)
- בענין מעצר הרב ישראל אריאל לצרכי חקירה (ט"ז כסלב תשס"ז, 7 דצמבר 2006)
- דייני בית הדין לעניני עם ומדינה נחקרים על ידי המשטרה (כ"ט חשון תשס"ז, 20 נובמבר 2006)
- שאלה של מס' שוטרים אשר נקראו להגיע ולשמור במצעד התועבה (י"ז חשון תשס"ז, 8 נובמבר 2006)
- פנית בית הדין לענייני עם ומדינה לאלוף נווה בענין צוי ההרחקה (ט"ז חשון תשס"ז, 7 נובמבר 2006)
- הודעות הסנהדרין בענין מצעד הגאווה (ט' חשון תשס"ז, 31 אוקטובר 2006)
- הועדה המדינית של הסנהדרין לענין פדיון שבויים (י"ב תשרי תשס"ז, 4 אוקטובר 2006)
- בענין המנעות מהעלאה לתורה של קצין שמסר צווי גירוש למשפחות שבגבעות ובמאחזים (כ' אלול תשס"ו, 13 ספטמבר 2006)
- החלטת הסיכום ישיבת סנהדרין יד מנ"א ס"ו (י"ד אב תשס"ו, 8 אוגוסט 2006)
- רדיפת הרבנים ומתן אזרחות לילדי עובדים זרים (כ"ד סיון תשס"ו, 20 יוני 2006)
- תגובת נציגות הסנהדרין על פסקי הבג"ץ האחרונים [סמכות בתי הדין הרבניים,בית שפירא בחברון, חוק טל, חוק האזרחות, ופסק זכויות הניאוף] (י"ט אייר תשס"ו, 18 מאי 2006)
- בענין בג"ץ נגד ישום מסקנות ועדת טל (י"ג אייר תשס"ו, 11 מאי 2006)
- הודעה בענין בג"ץ בית שפירא (ו' אייר תשס"ו, 4 מאי 2006)
- דיון בענין הבחירות המתקיימות במדינה (כ"א אדר תשס"ו, 21 מרץ 2006)
- סמכות השלטון תלויה בהלכה (ה' אדר תשס"ו, 5 מרץ 2006)
- לתושבי עמונה - והנאבקים על ארץ ישראל (ה' שבט תשס"ו, 3פברואר 2006)
- בענין שכונת מצפה שלהבת שבחברון (ג' שבט תשס"ו, 1פברואר 2006)
- לבנות ישראל בבית המעצר (ט' אלול תשס"ה, 13 ספטמבר 2005)
- האם רשאים לפנות לשלטונות על פי חוק פינוי? (ט' אלול תשס"ה, 13 ספטמבר 2005)
- בענין 'התנתקות' מעזה (כ"ז אדר א' תשס"ה, 7 מרץ 2005)