https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%93 2026-04-15T18:45:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.27.1 https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%93&diff=2043&oldid=prev 2009-05-22T09:33:38Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:33, 22 במאי 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l234" >שורה 234:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 234:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בחדשות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בית הדין לעניני עם ומדינה]]</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]</del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 d]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 d]]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%93&diff=1738&oldid=prev 2008-04-25T14:01:21Z

<p></p> <a href="https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%93&amp;diff=1738&amp;oldid=1723">הצגת שינויים</a>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%93&diff=1723&oldid=prev 2008-04-25T12:36:01Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־12:36, 25 באפריל 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l235" >שורה 235:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 235:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לחילות קרביים.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לחילות קרביים.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט' <del class="diffchange diffchange-inline">א</del>.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט'.pdf|המסמך המקורי בעברית]]&#160; (pdf)</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.org/he/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%98%27_%D7%93&diff=1718&oldid=prev 2008-04-25T12:28:55Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[Image:Hachrazah 5768 Nisan 9.png|thumb|left|ידיעון הסנהדרין א']]<br /> <br /> &lt;big&gt;'''חיוב מחאה נגד מצעד התועבה'''&lt;/big&gt;<br /> <br /> לאחר דיונים, בהם הובאו השיקולים השונים, החליטה הסנהדרין שחובה<br /> למחות נגד מצעדי התועבה. ואכן, חברי הסנהדרין השתתפו עם כל מארגני<br /> המחאות למיניהן.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ו - בעקבות מחאות - הוחלט ע&quot;י המשטרה להעביר את המצעד<br /> שתוכנן לעבור ברחובות ירושלים לאירוע במקום סגור.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ז - בעקבות מחאת העדה החרדית ורבניה - לא עלה בידיהם<br /> למנוע את המצעד אלא רק לצמצם אותו.<br /> <br /> ככל הנראה, אי ההצלחה למנוע כליל את המצעדים נבעה מהעדר השתתפות<br /> של כל חלקי הציבור השונים, שחלקם סברו שעדיף לא למחות מחשש שהנוער<br /> בקרב מחנה המוחים יחשׂף לתועבה הזו.<br /> <br /> ==מקורות תורניים==<br /> <br /> להלן מספר מקורות תורניים שמהם ניתן להבין את חובת המחאה ואת<br /> המצווה להשתתף בה:<br /> <br /> רבינו יונה בספרו 'שערי תשובה' (שער שלישי אות ט):<br /> &quot;מי שאינו מחזיק במחלוקת על המתיצבים על דרך לא<br /> טוב ומושכי העוון, הרי הוא נענש מפשעיהם לכל חטאתם,<br /> ועובר בלאו, שנאמר: &quot;וְא תשִּׂאָ עָלָיו חֵטְא&quot; (ויקרא יט,יז)<br /> [כלומר, תשתדל להסיר החטא ממנו]... וכל מי שהוא לשם<br /> יתברך ימסור נפשו על קדושת השם, שנאמר: &quot;מִי לַה' אֵלָי<br /> וַיּאֵָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּניֵ לֵויִ&quot; (שמות לב,כו), ונאמר: &quot;וַיּרְַא פִּינחְָס...<br /> ויַּקָם מִתּוֹ הָעֵדָה ויַּקִַּח רֹמַח בְּידָוֹ&quot; (במדבר כה,ז), וחובה על<br /> כל ירא, אף כי אוהב טְהָר לב, להעיר קנאה&quot;.<br /> רבינו חיים בן עטר בפירושו לתורה 'אור החיים', מתייחס לכפילות בפסוק<br /> המתריע מפני הקאת הארץ את הדרים עליה: &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקּתַֹי וְאֶת<br /> כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אתָֹם וְלאֹ תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם<br /> שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ&quot; (ויקרא כ,כב).<br /> חיוב המחאה נגד מצעד התועבה ידיעון הסהנדרין<br /> 46<br /> &quot;טעם שהוצרך לומר פעם אחרת פסוק זה, הגם שכבר אמר<br /> כן בפרשת אחרי מות (יח,כו), נתכון לומר שצריכין לשמור<br /> המצוות לבל יתבטלו בין מהם בין מזולתם, ובזה לא תקיא<br /> הארץ, הא למדת שאם לא יהיו נשמרים המצוות - תקיא<br /> הארץ גם השומרים על שלא מִחוּ בשלא שמרו&quot;.<br /> ורבינו ישראל מאיר הכהן, בספרו 'משנה ברורה' (סימן א סעיף א, ביאור הלכה ד&quot;ה<br /> ולא יתבייש), מתייחס אף הוא לחובת המחאה:<br /> &quot;אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים<br /> על התורה, ורוצים לעשות איזה תקנות... ועל ידי זה יעבירו<br /> את העם מרצון ה', ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו... מצוה<br /> לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל,<br /> ודוד המלך ע&quot;ה אמר: &quot;הֲלוֹא מְשׂנְַאֶי ה' אֶשׂנְָא וּבִתקְוֹמְמֶי<br /> אֶתקְוֹטָט&quot; (תהלים קלט,כא).<br /> הגאון רבי משה פיינשטיין זצ&quot;ל, מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, התייחס באחת<br /> מאיגרותיו לדיון ציבורי במועצת העיר ניו-יורק בעניין התועבה הזו, והורה:<br /> &quot;שבכל ימי הכינוס שדנו בחוקי התועבה, יש למלא את<br /> האולם של מועצת העיר ביהודים מוחים, כשהם אומרים<br /> לכל העולם שעם ה' שונא תועבה, ובפרט שגם רבים<br /> מאנשי אומות העולם נקעה נפשם מתועבה זו, ובכמה<br /> מקומות בעולם מחו מחאות נמרצות על כך, כמו שהיה<br /> בניו יורק ובמוסקבה&quot;.<br /> ובשו&quot;ת 'אגרות משה' (ח&quot;ז אבן העזר סימן קי&quot;ד ועוד) כתב שכל התאוה הזו הוא<br /> מחמת שהוא דבר אסור, ויצר הרע מסיתו להמרות נגד רצון הקב&quot;ה, וקרא<br /> מפורש בפרשת האזינו &quot;בְּתוֹעֵבתֹ יַכְעִיסֻהוּ&quot; (דברים לב,טז), ופירש רש&quot;י על<br /> פסוק זה: &quot;במעשים תעובים, כגון משכב זכר&quot; (ומקורו בספרי על הפסוק), כשכוונת<br /> החוטא להכעיס, שהרי אין כאן עניין טבעי כלל, ואפילו בקרב הבהמות והחיות<br /> אין התנהגות חריגה כזו.<br /> ואף עמלק נהג בעזות ובמרידה כלפי מעלה, ובמלחמתו עם ישראל טִמא את<br /> ישראל במשכב זכור, והיה חותך מילות וזורק כלפי מעלה (&quot;כלומר שהטיח דברים<br /> כלפי מעלה לומר: מצוה שצוית לעמך ישראל מה הועילה להם&quot; - שפתי חכמים).<br /> ידיעון הסהנדרין חיוב המחאה נגד מצעד התועבה<br /> 47<br /> מן הראוי לדעת שלתוכחה יש שלוש מטרות עיקריות:<br /> א. למנוע את החטא על ידי התוכחה - באופן אקטיבי.<br /> ב. גם אם לא מצליחים למנוע את החטא, יש עניין למחות כדי להביע את<br /> הסלידה מן החטא. ונסביר עקרון זה על פי המקורות שלהלן:<br /> חידוש נפלא מחדש הגרי&quot;ז בביאור דברי הגמרא במסכת סוטה (יא,א):<br /> &quot;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי סימאי: שלשה היו באותה<br /> עצה (דנתחכמה לו - רש&quot;י), בלעם ואיוב ויתרו. בלעם שיעץ<br /> - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שברח - זכו<br /> מבני בניו שישבו בלשכת הגזית&quot;.<br /> וביאר הגרי&quot;ז: כיצד היסורין שבאו על איוב הם עונש מידה כנגד מידה<br /> לשתיקתו? ועונה הגרי&quot;ז: איוב היה סבור שאין תועלת במחאתו, כיון שבין כך<br /> ובין כך לא ישמעו לו, וכנגד התנהגות זו נענש ביסורין, והראו לו שבעת יסורין<br /> אדם צועק מכאב, אף שצעקתו אינה מועילה להקל מעליו היסורין, כך - נרמז<br /> לו - שעליו היה למחות ולצעוק על העוול גם אם הדבר לא היה מועיל, והטעם<br /> - כדי להראות שהדבר כואב ומטריד ואין לעבור עליו בשלוות נפש.<br /> על חיוב המחאה ובגודל עוונו של מי שיכול למחות ואינו מוחה דנה הגמרא<br /> במסכת שבת (נה,א):<br /> אמר ליה רבי זירא לרבי סימון: יוכיח נא הרב את אלו<br /> הממונים בבית הריש גלותא על עוונם. אמר ליה רבי סימון:<br /> אינם מקבלים תוכחה ממנו. אמר לו רבי זירא לרבי סימון:<br /> אף על פי שאינם מקבלים תוכחה, יוכיחם הרב. דאמר רבי<br /> אחא ברבי חנינא: מעולם לא יצתה גזרה טובה מפי הקב&quot;ה<br /> וחזר בו (לרעה), חוץ מדבר זה... אמר לו הקב&quot;ה לגבריאל<br /> המלאך: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא<br /> ישלטו בהם מלאכי חבלה, ועל מצחם של רשעים רשום תיו<br /> של דם, כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין<br /> לפני הקב&quot;ה: רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו? אמר<br /> לה הקב&quot;ה: הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים.<br /> אמרה לפניו מדת הדין: רבונו של עולם, היה בידם של<br /> הצדיקים למחות בתועבות ולא מיחו ! אמר לה הקב&quot;ה:<br /> גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם. אמרה<br /> חיוב המחאה נגד מצעד התועבה ידיעון הסהנדרין<br /> 48<br /> לפניו מדת הדין: רבונו של עולם, אם לפניך גלוי, להם -<br /> לצדיקים - מי גלוי? (הלא לא יכלו להיות בטוחים שלא יקבלו<br /> את מחאתם, ומכיון שלא מיחו, חטאו, ואכן מכח טענה זו חזר<br /> בו הקב&quot;ה מלהציל את הצדיקים).<br /> ג. טעם נוסף לחיוב המחאה: כדי שהחטא והתועבה ללא תגובה ראויה לא<br /> יצננו את הרגש של חומרת החטא, בקרבם של שלומי אמוני ישראל.<br /> ורבנו בחיי בספרו 'חובת הלבבות' (שער חשבון הנפש פ&quot;ג, אופן חשבון יז) הסביר<br /> שחובת התוכחה באה לידי ביטוי: במעשה, בדיבור ובלב. כלומר, כל זמן שאפשר<br /> למחות במעשה ובדיבור - מה טוב, אולם אם אין ביכולתו למחות באופנים<br /> אלו, עליו לקיים מצוה זו לפחות בלבו, בזה שישׂנא את החוטא ויתרחק ממנו,<br /> וכדברי דוד המלך עליו השלום: &quot;שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם רְשָׁעִים לאֹ אֵשֵׁב&quot;<br /> (תהלים כו,ה).<br /> ואל יחשוב לו האדם: אסתר מן החטא, מן התועבה, ולא אפגע, ולא אושפע<br /> ממנה !<br /> אמנם מחשבה זו הגיונית ויש לה בסיס בטבע האדם, שהרי ההתקרבות לרשע<br /> היא משפיעה, והמגע עמו הוא דבר חמור הנותן את אותותיו על נפש האדם<br /> והתנהגותו, ולכן גם אמרו חז&quot;ל: אסור להסתכל בפני אדם רשע ! אפילו<br /> הסתכלות בעלמא משפיעה !<br /> ברם יש לדעת שלא רק ההתקרבות משפיעה, לא רק להסתכלות ברשע יש<br /> תוצאות, אלא עצם מציאות החטא, התועבה - בכוחה להשפיע, להקרין השפעה<br /> שלילית על הסובב. עצם מציאות החטא - גם אם לא מזדהים ומשתפים<br /> פעולה כל שהיא - בכוחו להזיק ולגרום לירידה רוחנית.<br /> וכפי שהסביר הרב 'בית הלוי' את הפסוק: &quot;כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּו עַל<br /> הָאָרֶץ&quot; (בראשית ו,יב), ופירש רש&quot;י: &quot;שאפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן<br /> מינן&quot;, כלומר, חטא בני האדם בדור המבול בעריות - אף שאין בינם ובין<br /> בעלי החיים כל קשר - גרם להקרנה והשפעה שלילית על כל העולם ואפילו<br /> על בעלי החיים. דהיינו, חטאם של בני האדם גרם ל'נזק סביבתי' שהשפיע<br /> אפילו על בעלי החיים.<br /> ולעניינינו, עצם תכנית החוטאים לערוך מסיבות פומביות במסגרת המצעד,<br /> ואפילו תכנית של קבלת שבת במקום ציבורי בירושלים (שזהו כמובן שיא החוצפה,<br /> ידיעון הסהנדרין חיוב המחאה נגד מצעד התועבה<br /> 49<br /> לנסות ו&quot;להכניס&quot; את הקב&quot;ה בתוך קהילת החוטאים, כאילו הוא מסכים עם דרכם הנלוזה<br /> והנפשעת!) - יש בה משום 'פיזור' החטא ברדיוסים שעד כה לא היו ידועים,<br /> וממילא תהיה השפעת החטא ועזותו מוקרנות חלילה על כל ירושלים רבתי.<br /> ומכאן החובה הבלתי מתפשרת להלחם בכל הכח והדרכים למנוע את כניסתם<br /> לפלטין [=ארמון] של מלך מתוך מגמה לזהמו - ח&quot;ו.<br /> וכבר נאמר בתורה על גויי הארץ: &quot;לאֹ יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אתְֹךָ לִי&quot; (שמות<br /> כג,לג), והרמב&quot;ם פסק: &quot;בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם - אסור לנו<br /> להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו, אפילו יושב ישיבת עראי, או עובר ממקום<br /> למקום לסחורה&quot; (הלכות עבודה זרה פ&quot;י ה&quot;ו) !<br /> וכל שכן מעשה נורא שכזה, מחשבת החוטאים והמחטיאים, שכל מטרתו<br /> לקבל הכרה מהציבור למעשה הנבלה והתועבה אותם הם עושים - שאסור<br /> לתת להם כל אפשרות לקיימו חלילה !<br /> כמו כן יש לדעת שמלבד מצות תוכחה - שאודותיה הרחבנו בדברינו לעיל<br /> - מוטל עלינו למחות ולמנוע את מחשבתם הרעה משום חיוב: &quot;לאֹ תַעֲמֹד<br /> עַל דַּם רֵעֶךָ&quot; (ויקרא יט,טז), ונסביר דברינו:<br /> א. אנשים אלו החוטאים בגופם נושאים נגיפים מסוכנים, שהרי כך הטביע<br /> הקב&quot;ה בבריאה שכל הסוטה מדרך הישר - הטבע מתקומם עליו ומונע<br /> את התפשטותו על ידי פגיעה בתשתית חיותו. ואם כן, חולים אלו העלולים<br /> להדביק אנשים בריאים, מצוה עלינו - בכל דרך - למנוע את נוכחותם<br /> מתוך חשש אמיתי לשלומם של הבריאים.<br /> ב. לאנשים רבים - יהודים ולא יהודים - חורה להם מאוד כוונת ומעשי<br /> קבוצות החוטאים הללו, ויש לחשוש - חשש שיש לו תקדים - למעשה<br /> __________נקם ושפיכות דמים. סיבה ריאלית זו, דיה כדי לעשות כל מאמץ למנוע<br /> מצעדי השפלה מעין אלו.<br /> כל הנכתב לעיל היה ביסוד החלטת הסנהדרין להורות למחות, ולשתף פעולה<br /> עם כל ארגון הפועל למנוע את מצעדי ההשפלה בתוככי חוצות עיר הקודש<br /> ירושלים ת&quot;ו.<br /> חיוב המחאה נגד מצעד התועבה ידיעון הסהנדרין<br /> 50<br /> בס&quot;ד ערב טו באב, תשס&quot;ו<br /> הודעת הסנהדרין בענין<br /> קדושת המחנה ומצוות אהבת ה'<br /> לצערנו, מצעדי הגאווה הפכו לסמל הגשמת זכויות הפרט בחלקים נכבדים<br /> של העולם המערבי כביטוי לקדמה ולנאורות. ההפך הוא הנכון!<br /> הסנהדרין מציין כי זכויות האדם שוללות את &quot;זכויות&quot; הפרט לזימה. זכויות<br /> האדם נובעות מכבוד האדם שנברא בצלם אלוקים ללא טשטוש המינים.<br /> &quot;ויַּבְרָא אֱהִ- ים אֶת הָאָדָם בּצַלְמוֹ בּצֶלֶם אֱהִ-ים בּרָא<br /> אוֹתו זכר ונקבה בּרָא אות םָ:&quot; (בראשית פרק א , כז), וכן:<br /> &quot;זכר ונקבה בְּרָאָם ויַבְָרֶ אֹת םָ ויַּקְִרָא אֶת שׁמְָם אָדָם בְּיוֹם<br /> הִבָּרְאָם&quot; (בראשית פרק ה, ב)<br /> הסנהדרין מזהיר את המין האנושי כולו בפני התפשטות מגפת משכבי זכר<br /> שתוצאותיה הוא הרס החברה האנושית. הרס המשפחה, האומה והמדינה.<br /> הרס התרבות האנושית כולה. משכב זכר הוא עברה מהותית על מצוות בני<br /> נוח שהן מצוות היסוד של כל האנושות שניתנו בברית שבין בורא עולם לבין<br /> נוח ובניו, כתנאי לכך שלא יהיה מבול. אחת הבסיסיות שבהן היא הימנעות<br /> מפגיעה בחוקי העריות.<br /> המקורות היהודיים מציינים שזוגות של זכרים שנישאו הם שהביאו למבול,<br /> זאת יחד עם גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.<br /> הסנהדרין פונה לכל האומות, הארגונים והדתות השונות להעמיד את כל מי<br /> שאמור להתייחס אליהם על הנזק המוחלט לאנושות [מחלת האיידס היא אך<br /> ידיעון הסהנדרין חיוב המחאה נגד מצעד התועבה<br /> 51<br /> ביטוי אחד של הנזק], ולמנוע ככל שהם יכולים מצעדי גאווה ולהפעיל את<br /> מלוא סמכותם החוקית, המוסרית והפוליטית כדי לסכל מצעדים או אירועים<br /> הבאים לפאר יחסים בין בני זוג מאותו המין.<br /> בוודאי שבארץ ישראל שהיא כולה אדמת קודש, אין מקום להתיר שום מצעד<br /> תועבה שכזה, לא בירושלים ולא בעיר אחרת. מצעד גאווה בארץ אשר עיני ה'<br /> בה הוא דוגמה לחילול השם לעיני כל האומות, ועונשם של היהודים העוסקים<br /> בכך ומקדמים מצעדים מן הסוג הזה אין לו כפרה! לא יאבה ה' סלוח לו.<br /> התורה מציינת פעמיים כי משכב זכר עונשו הוא החמור ביותר.<br /> הסנהדרין פונה לכנסת, לממשלה, לראשי הערים ולכל מי שיש לו כוח מוסרי,<br /> פוליטי ומשפטי, להפר כל אפשרות של קיום מצעדי גאווה הן בחקיקה כפגיעה<br /> מהותית בכבוד האדם הנובע מצלם אלוקים החקוק בו, והן בלימוד והכרה בסכנה<br /> המוחלטת של השלמה עם הנורמות הללו, המביאה להרס כל מוסד ומסגרת<br /> אנושית. גורמים דתיים המנסים לתמרן בין הכוחות הפוליטיים ואינם יוצאים<br /> בכל כוחם לסיכול התועבה, עונשם כפול ומכופל, כי הם מאותתים על רפיון<br /> דעתן והשלמתם עם המצעדים ונותנים בכך הכשר בדיעבד למצעדים.<br /> צבא שבו פשה הנגע הזה, אינו יכול לתפקד כצבא. שופטים הנתונים למשכבי<br /> זכר אינם יכולים לקיים מערכת משפט, לא אקדמיה ולא כל יצירה אנושית<br /> אחרת.<br /> פרוץ המלחמה האחרונה בלבנון, שהיא כנראה אך מבוא לסדרת מלחמות<br /> גדולות, מעמידות את צה&quot;ל ואת כל צבאות העולם מול הצורך לעסוק בקדושת<br /> המחנה, להישמר מכל דבר רע!<br /> לגיטמציה לענייני זימה בצבא היא ראשית כל תבוסה.<br /> תרבויות שמעודדות חופש מיני בצבא הורסות מראש את סיכוייהן לנצחון.<br /> לפיכך לא יגייס שום צבא חיילים הקרובים לענין משכב זכר ועניני זימה<br /> בכלל.<br /> אין לגייס נשים לצבא ובוודאי לא לחילות קרביים ולא במסגרות שאינן<br /> מיועדות לנשים.<br /> מול האזהרה הזו מבקש הסנהדרין בפנייתו לעם היהודי להציב את הנורמות<br /> הבאות כתיקון לאהבה.<br /> חיוב המחאה נגד מצעד התועבה ידיעון הסהנדרין<br /> 52<br /> 1. כל יהודי [גם מי שאינו רואה עצמו דתי] יקרא 'שמע ישראל ה' אלוקינו<br /> ה' אחד' בשוכבו ובקומו לאחר שנטל ידיו ויתכוון למה שהוא אומר.<br /> 2. כל בן ובת ישראל יינשאו בקידושין כדת משה וישראל, על ידי מי הוסמך<br /> לכך על ידי הרבנות יראת השם.<br /> 3 כל בני ישראל יצניעו לכת בענינים שבינו לבינה המקודשת שלו, ולא<br /> ינהגו קרבה במי שאינה מקודשת לו. כל יהודי ינהג צניעות בלבוש, בדיבור,<br /> במאכל ובממון.<br /> 4. שמירת סגולת המשפחה וקדושתה היא תנאי לקיומה ותקינותה של החברה<br /> והעם היהודי. על בני הזוג להשרות נועם במשפחה. אין להטיל אימה. יש<br /> לנהוג כבוד בהורים. האיש יכבד את אשתו בדיבור, בלבוש ובתכשיט וכל<br /> מה שמשמחה וכן תנהג אשה בבעלה. יש לקרב את לב הבנים והבנות<br /> על ידי הקשבה. יש לקיים אירועים משפחתיים תכופים בצניעות ובכבוד.<br /> להסב אל השולחן להנעים בשיחה ובלימוד ולתת לכל אחד מבני המשפחה<br /> לבטא עצמו ולכבדו ולאהבו.<br /> 5. יש להקדים גיל הנישואין ככל הניתן יחד עם לימוד מקצוע.<br /> 6. בנות צנועות לא תעמדנה עצמן בנסיון, לא תתגייסנה לצבא ובוודאי לא<br /> לחילות קרביים.<br /> <br /> [[Media:הכרזה תשס&quot;ח ניסן ט' א.pdf|המסמך המקורי בעברית]] (pdf)<br /> <br /> [[קטגוריה:ידיעון הסנהדרין א']]<br /> [[קטגוריה:פסקי דין וחוויות דעת עד היום]]<br /> <br /> [[en:Hachrazah 5768 Nisan 9 d]]</div>

בנימין