close
הסנהדרין הסנהדרין
חיפוש

הכרזה תשס"ע שבט ז'


דיווחים, ניתוחים, ודעות אלו הוגשו לסנהדרין בתפקיד מיעץ בלבד, ולא בהכרח מהווים עמדה סופית של הסנהדרין. הם עבודתם של מומחים ידועים בתחומיהם, וכלולים כאן כדי לציין את סוג השאלות המטופלות בידי הסנהדרין.

SoldierLegal.gif
פסיקה הלכתית לחיילים
הוועדה המייעצת
מזכיר: הרב אמנון חבר טל: 054-9400909 b.d.hartzion@gmail.com

ב"ה

הנחיית לוחמי ישראל. קוד אתי מתון

"השלט היה פרובוקציה כדי להעביר מסר. צריך להדיח אנשים שמשנים את ייעוד הצבא". טוראי ארבוס שהניף השלט בכותל לא מתחרט

רועי שרון | 22/1/2010 12:53

[ןצשעק:הכרזה תשס"ע שבט ז'.jpg|thumb|אריה ארבוס]לאחר ששוחרר מהכלא טוראי אריה ארבוס, שהניף את השלט נגד פינוי יישובים במהלך טקס ההשבעה בכותל המערבי, הוא הגיע לשיחה עם מפקד חטיבת כפיר אלוף משנה אורן אבמן. בתום שיחה בת שעתיים הצביע ארבוס על ראשו של המח"ט. "אתה יודע למה זה פה, והדרגות על הכתפיים?", שאל, "כי חשוב שהראש יהיה מעל הדרגות. אם הדרגות שלך מעל הראש, אתה רובוט".‬ אבמן הודיע לארבוס כי הוא מודח מהחטיבה, וכי ימליץ על שחרורו מצה"ל.


אריה ארבוס צילום: פלאש 90 מראה חיצוני מטעה יש לארבוס. כיפה שחורה של חרדי קלאסי, זקן של אברך צעיר, ציציות בחוץ ומבנה גוף צנוע למדי. אבל ברגע שהוא פותח את הפה, מתברר שהוא לא ממש פישקה במילואים. בטירונות היה מועמד לקבל את אות החייל המצטיין של הבסיס, במחלקה זכה לתפקיד היוקרתי של קשר מ"מ, ובחוות הדעת ששלח מפקדו לאחר הנפת השלטים נכתב כי הוא חייל מקצועי ומוביל. הוא רהוט, מפוקס ונוקט אמירות ברורות.

"יש קצינים בכירים בצבא עם בעיה בתפיסת העולם, לכן חייל כמוני מבלבל אותם",‬ אמר ארבוס לבני משפחתו. "חייל מצטיין שמאתגר אותם בחשיבה מחוץ למסגרת מהווה עבורם בעיה. חיילים שיש להם ערכים הם חיילים טובים, אבל יש להם ערכים. השילוב של ההצטיינות ושל הנפת השלט חרפן את המח"ט".‬

"הנפת השלט היא פרובוקציה",‬ הוא מודה בשיחות עם מקורביו. "הנפת השלט נועדה להוביל מסר. צר לי שהייתי צריך לנקוט פרובוקציה במקום להעביר מסר בצורה ישירה, אבל דחקו אותנו לפינה, ומוטב שאדם יעבור עברה קלה ואל יעבור עברה חמורה. בהיבט הזה אני מצטער. צר לי שהיינו צריכים להפר חוקי משמעת של הצבא כדי להגיד אמירה כל כך הגיונית אנושית ויהודית".‬

נטש את הישיבה החסידית לטובת גבעות השומרון לאחר שהודח מחטיבת כפיר, זומן ארבוס לוועדת אי התאמה המורכבת מקצינים בכירים במערך כוח אדם של צה"ל. "שאלו שם אותי שאלות היפותטיות",‬ הוא סיפר לחבריו. '"‬מה תעשה אם מחר יגידו לך, כשק"מיסט, לחלק אספקה לכוחות שמפנים יהודים'. אמרתי להם שקשה לי לענות על שאלות היפותטיות ואני צריך לחשוב. כעסו עליי. אמרתי להם שחייל יהודי הוא חייל חושב. אמרו לי 'לא, חייל יהודי הוא חייל מבצע‭,'‬ והודיעו שימליצו לשחרר אותי מהצבא".

"מקובל בצה"ל ששופטים חייל אחרי שביצע עברה. אבל עצם זה ששואלים חייל בצה"ל אם יסרב פקודה, זה צעד תקדימי שאומר שהצבא שינה את ייעודו מלהגן על יהודים למשהו אחר. אולי ישאלו עכשיו את כל חיילי צה"ל את אותה שאלה? צריך להדיח את האנשים שמשנים את הייעוד של הצבא, לא את אלה ששומרים על ייעודו.

"יש טווח פקודות שמתאים לצבא. הרי לא יכולים לקחת חיילים לפזר הפגנה של סטודנטים או את שייטת 13 לאסוף עובדים זרים, כי זה לא הייעוד שלהם. אני מכיר בעובדה שהממשלה מחליטה עבור הצבא, אבל לצבא יש ייעוד והוא נמצא בתוך תחום מסוים, ופינוי יהודים הוא מחוץ לתחום הזה. כל פעולה של צבא מול אזרחים זה מדינת עולם שלישי. מול ערביי ישראל פועלים מג"ב, ומול אזרחים יהודים לא יודעים לעשות את זה?".

טוראי אריה ארבוס, מספר אישי ‭,6105972‬ גדל בבית חרדי בירושלים, דור עשירי למשפחת חסידי גור. אמו פסיכולוגית ואביו איש עסקים. 11 אחים, כולם עדיין בעולם החרדי. קצת לפני גיל 18 נטש את הישיבה החסידית, והתחיל להסתובב בגבעות השומרון. "הצבא לא מתאים לך" היום הוא גר בגבעת סקאלי באלון מורה, נשוי לרוחמה ואב לראשית בת השלושה חודשים. על כיפת הצמר של נערי הגבעות הוא ויתר. "לא התלהבתי אף פעם מסממנים חיצוניים, כיפה כזאת או כיפה אחרת",‬ אמר לחבריו. "בדיוק ההפך. כשהייתי ילד עם חליפה וכובע, הלכתי עם סנדלים. אנשים התבלבלו. אני אוהב להראות לאנשים את הקונפליקט, שיחשבו שאתה 'איקס' ואז אתה 'זד' ואחרי שתי דקות משהו אחרת לגמרי".‬

מרד טירוני גדוד שמשון צילום: מירי צחי, באדיבות חומש תחילה

כמו רבים מחבריו הגבעונים, הרגיש ארבוס תסכול מחלקו של צה"ל ביישום תוכנית ההתנתקות. לחיילת בלשכת הגיוס אמר "אני רוצה להתגייס, אבל לא אקח חלק במשימות פוליטיות".‬ לפני שנה חשב שוב על שירות צבאי. "בגלל מצבו הערכי של הצבא, התלבטתי אם להתגייס",‬ סיפר למקורביו.

"החלטתי להתגייס בגלל שתי סיבות. הדבר הראשון והמכריע הוא בזכות הצהרה של הרמטכ"ל אשכנזי שהצהיר ברגע שנכנס לתפקיד שהצבא לא יעסוק במשימות פוליטיות. דבר שני בגלל מבצע 'עופרת יצוקה‭.'‬ הייתה אז תחושה של התרוממות רוח, של יותר הגנה על חיי החיילים. הגעתי למסקנה שהצבא הוא לא של הגנרלים אלא של העם".‬

המשפחה המליצה לא להתגייס. חבריו הצטרפו. "הצבא לא מתאים לך",‬ ניסו לשכנע אותו. היום הם אומרים לו "אתה רואה, צדקנו",‬ אבל ארבוס לא מתחרט. "אני עדיין חושב שהם טועים. אני לא הולך עם העדר. כעסו עליי שהתגייסתי, אבל אני החלטתי להיות יהודי פשוט, מה שטוב - עוזרים, מה שרע - מתרחקים. הבעיה היא שיש אנשים שמושכים את הצבא למקום לא נכון, למקום שנוי במחלוקת". פגיעה בערבות ההדדית לאחר המלצת הוועדה שלח ארבוס מכתב למפקד בסיס מיט"ב (בסיס הקליטה והמיון) אלוף משנה גדי אגמון, ובו הוא מערער על ההמלצה לשחררו. "אני מצר על כך שנאלצנו, חבריי ואני, לפעול במספר מקרים בדרך זו, אשר מתנגשת עם עקרונות הצבא ופוגעת במשמעת הצה"לית",‬ כתב. "פעולה זו באה מתוך תחושה של הידחקות לפינה ומתוך חוסר ברירה וחשש מפני פקודה אשר תחייב אותי לגרש את אשתי ובתי ואת חבריי ומשפחתי מביתם. האם לכולנו, אני וחבריי הכואבים, אין מקום בצבא העם שתפקידו לשמור על ביטחונו של עם ישראל בארצו?"‬.

עוד כתב ארבוס: "האם ייתכן שצה"ל ינהג כשם שנהג עמי בוועדת אי ההתאמה ויחייב חייל לענות כיצד ינהג במצב היפותטי, כמו פקודה שלא ניתנה עדיין ואשר היא עומדת בגבול הדק בין המצפון שלו לחובותיו כחייל? אם כך הדבר, מדוע צה"ל אינו יוצא במבצע תשאול של החיילים כולם או לכל הפחות חיילים אשר באו ממסגרות שאינן פוסלות באופן גורף אי ציות לפקודה הנוגדת את דתם ואמונתם, ופוסל אותם מלמלא את חובתם להגן על ישראל וארצו?".‬

בסיום מכתב הערעור כתב כי "מהלך כזה של שחרורי מצה"ל, יפגע בשילוב ובערבות ההדדית בין חלקיו השונים של עם ישראל, הנפגשים בצה"ל ורואים בו צבא העם, אשר נותן לכל יהודי את האפשרות לשמור ולהגן ולהמשיך את הקיום של עם ישראל בארץ ישראל". "גם שמאלנים התחברו למחאה שלנו" ארבוס נשלח לשרת במחלקת השלישות של חטיבת הבקעה, וביום רביעי השבוע הודיע לו סגן מפקד החטיבה כי הוחלט סופית לשחררו מהשירות. ביום ראשון הוא יגיע לבקו"ם, יחזיר ציוד וישתחרר.

שוטרי מגב מתעמתים עם צעירים פעילי ימין לאחר פינוי מאחז בלתי חוקי צילום: רויטרס

השבוע שחזר ארבוס בשיחות עם חבריו את ההחלטה להניף את השלט בכותל, ההחלטה ששלחה אותו ל-20 ימי מחבוש בכלא שש והדחה מהשירות הצבאי. "קדמו לזה מהלכים ומחאות קטנות בתוך הפלוגה, שהושתקו על ידי המפקדים",‬ אמר להם. "רעיון השלט נולד בדיון חברים בסיעור מוחות של חברים בפלוגה והגענו למסקנה שזה הדבר הנכון לעשות. ניסינו, אבל לא הייתה ברירה אחרת. אני מצר על כך, אבל לא מתחרט. אילו הייתי יכול להעביר את המסר בצורה ששומרת על חוקי הצבא הייתי שמח, אבל לא הייתה אפשרות.

"הייתה לנו תחושה שהעברה המשמעתית הזאת מתגמדת לעומת העברה האנושית שמתבצעת פה. אילו היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, הייתי עושה את זה שוב. אני בטוח שבטווח הארוך רבה התועלת שהבאתי לצה"ל וכולם יכירו בכך. לא בהנפת השלט, אלא במסר. לא ידעתי שבמסמך צה"לי כתוב שייעוד הצבא הוא לפנות יהודים. אם זו משימה של הצבא, אז ניפרד כידידים.

"אני רוצה להישאר בצבא, כדי להגן על עם ישראל וארצו. אם לא יביאו אותי לסיטואציה של משימה פוליטית, אז אין לי בעיה. אני הרי לא סירבתי לשום פקודה, אבל ברגע שהצבא לוקח את הגדוד הייעודי שלי למשימה של פינוי, זה נקרא להביא אותי לסיטואציה לא אפשרית עבורי. צר לי". ‬ צעד המחאה, הוא אומר למקורביו, זכה לתמיכה מכל צדי המפה הפוליטית. "גם שמאלנים התחברו למחאה שלנו, כי מבחינתם זה אינדיבידואל בתוך הצבא, וגם אנשים אחרים הביעו תמיכה עם הסתייגויות. אין לי בעיה גם שגינו את זה מימין. זה מצוין. ככה ערביי ישראל פועלים. אחד שובר ימינה ואז מתיישרים אחריו בשורות. זה מקדם את כולם, ואם רוצים שאני אהיה בתפקיד הקיצוני, אז אני אהיה בתפקיד הקיצוני. צריך לאתגר את הציבור".‬ עושים כבוד ארבוס סלל את הדרך לסצינת הכרזות בחטיבת כפיר, אבל לדעתו הגיע הזמן לעדכן את אמצעי המחאה. השלטים מיצו את עצמם, הוא מאמין, "עוד שלט לא ייתן כלום. מח"ט כפיר שאל בראיון אחרי הכלא איזה עוד רעיונות היו לי בראש. עניתי לו 'אני ממדר אותך"'. ‬

את השירות הצבאי מאז רגע המחאה בכותל זוכר ארבוס כחוויה חיובית. "עושים לי כבוד בכל מקום בצבא",‬ הוא מספר לחבריו, "בכלא קראו לי 'חומש',‬ היו נותנים לי להיכנס ראשון לחדר אוכל. עשו אותי גיבור. גם בבסיסים אחרים שהייתי. אתם לא יודעים כמה רחב הקונצנזוס בתוך הצבא לדבר הזה".‬

בניגוד לאחיה עובדיה, חברו מהמחלקה שהודח מהחטיבה וממסלול ההסדר אך נשאר בצבא, ארבוס הבין כבר בתחילת השבוע שהוא בדרך החוצה. "הציבו אותי כמש"ק שלישות בחטיבת הבקעה, ואין לי בעיה עם זה. גם שליש תורם להגנה על עם ישראל. אני לא מוכן שיענישו חייל כשהוא מודיע שלא יעבור על צו מצפונו. אבל להעניש חייל פעמיים על אותה עברה, זה כבר לא חוקי.

"אין לי מושג למה אותי הדיחו מהצבא, וחיילים אחרים עם בעיות משמעות חמורות יותר שוחררו מהכלא וחזרו ליחידה. אני מרגיש פגוע. ההתגייסות שלי לצבא, למרות הרקע שממנו באתי, סייעה לאיחוי הקרע בין מגזרים שונים בעם ישראל לצה"ל. והיום כשזורקים אותי, אין לי עיניים להסתכל בעיניים של המשפחה שלי אחרי שאמרתי להם 'רוצים אותנו כדי שנעזור, שנגן, שנשמור - צריכים להתגייס יחד עם כולם'.‬ והנה היום בועטים בי כמו כלב".


המסמך המקורי בעברית (pdf)

הערות שוליים


בחדשות