גליון מס' 4.

 

טענה:

לחז"ל הייתה תפיסת עולם אסטרונומית שגויה.

תשובה:

א. השקפות אסטרונומיות של העולם העתיק היו אלו שעמדו לפני בתי הדין האחרונים בישראל. התוקף הרב שיש לסנהדרין היא הסיבה לאי שינוי הפסיקות בהתאם לחידושי האסטרונומיה היותר מאוחרים. אין בנקיטה בדרך זו על ידי שלומי אמוני ישראל שגיאה כיוון שהתורה מצווה להישמע לסנהדרין והנשמע לו פטור מענישה ולהיפך.

ב. השקפת עולם מדעית היא בגדר דבר חולף. גם בימינו יש נושאים מדעיים שהתבררו כטעות ויש בוודאי כאלו שיתבררו כטעות בעתיד. לכן זניחת הפסיקה האחרונה של  הסנהדרין בנושא זה צריך שתישקל בכובד ראש. דיון כזה צריך שיעשה על ידי הסנהדרין החדשה שתיכון במהרה.

ג. הנכון הוא שיש תיקונים  לחומרה הלוקחים בחשבון את מה שהתפתח במדע מאז, כמו שיטת רבנו תם ביציאת השבת.

ד. ד"א בעצמו מפנה לרפרנסיה שממנה משתמע שבנושא זה היו חילופי דברים בין גדולי ישראל שהתלבטו בין התוקף של המדע העדכני לבין תוקפם של דברי הקדמונים. אם כן מה לו כי ילין?!

טענה:

הרקיע אינו כיפה. מחשבה כזו היא הבל מוחלט.

תשובה:

לא ברור ממה נגזרת המילה "כיפה". האם מן השרש "כפף" או שהמילה "כיפה" נגזרת מן המילה "קפלוס" היינו "ראש". בכל מקרה מדובר בעקימה רציפה כדוגמת כדור. הראש ביסודו כדורי למדי. לכן המילה כיפה עשויה להתפרש ככדור או כקטע של כדור. הרקיע, או הרקיעים, לפי התפיסה המודרנית הוא בעצם היקום כולו. אין לנו ידיעה ברורה על המבנה של היקום כולו. הדעת נותנת שיש לו צורה הנוטה להיות כדורית כדוגמת כל הגלקסיות וצבירי הכוכבים. אשר על כן יש מקום איתן לסברה שהרקיע הוא דמוי כיפה (כדור) בכל מקום בו צופה האדם אליו.

טענה:

השמש אינה עוברת דרך הרקיע.

תשובה:

באמירת ד"א מונחת ההנחה שחז"ל חשבו שהרקיע אינו היקום כולו. כמו כן מונחת ההנחה שחז"ל סברו שכדור הארץ אינו חלק מן היקום. לכך אין ראיה. ההנחה מניחה את המבוקש. לכן הרעיון לפיו השמש עוברת דרך עובי הרקיע אינו שגוי. היינו, היות והשמש עוברת את קו האופק הרי תמונת כיפת השמים של הפרט תכלול גם את גוף כדור הארץ. או אז אכן השמש נמצאת בעובי הרקיע. סימוכין לכך שחז"ל סברו שאכן השמש עוברת מתחת לארץ ולכן משתמע שכיפת השמים כוללת את כדור הארץ נמצא בהלכות "מים שלנו" שו"ע אורח חיים תנה.

טענה:

זמני היום והלילה נקבעים על פי סיבוב כדור הארץ סביב צירו.

תשובה:

אכן זו ההנחה המקובלת. הנחה זו עדיין לא סותרת טענת חז"ל. חז"ל קיבלו את ההנחה שהארץ סובבת סביב צירה כי הודו בכך לחכמי יוון. פסחים דף צד עמוד ב "אמר רבי: ...ונראין דבריהן מדברינו". וכן מצינו בדברי הרמב"ם "מורה נבוכים" חלק ג פרק י"ד. ד"א מתכוון אולי לטעון שלא עובי הרקיע הוא המפריע לאור השמש. אבל אז תשאל השאלה מי אמר שחז"ל לא כללו את כדור הארץ בעובי הרקיע בהיותו מעבר לאופק?! הדבקות של רבנו חננאל בהסבר המתקבל בעיניו לדברי חז"ל היא מן הבחינה המשפטית היהודית מוצדקת. הואיל ואין סנהדרין אין אפשרות בשלב זה לשנות פסיקות קודמו.

עם כל זה, יש לזכור שבלשון השוטפת מדברים על פי הנצפה בפועל ולא על פי השיקולם התיאורטיים הידועים. אין  פגם באמירה "השמש זרחה" למרות שמה שקרה בפועל, על פי המדע הנוהג, הוא "הארץ הזדרחה".

טענה:

הגאון רבי אליהו בפסיקתו, גרם לכך שכל ישראל הם בגדר מחללי שבת.

תשובה:

ד"א לא למד מסכת הוריות. המציאות לפיה כל ישראל שוגים בהלכה על פי הסנהדרין מטופלת היטב. לכשתקום הסנהדרין אם תתברר שגיאה יהיה בה הטיפול ידוע. שגיאה יכול שתהיה ח"ו גם בענייני עבודה זרה. בשלב זה, אם אכן יש טעות אזי כנראה ישראל יחשבו רק כאנוסים הפטורים מכל.

טענה:

רק העיון והבדיקה הניסוי והתצפית הם הדרך אל המציאות האמיתית.

תשובה:

המשפט סתמי וסותר מיניה וביה. הרי ייתכן והעיון יביא למסקנה הפוכה מן התצפית. כל העוסק במדע יודע זאת. מלאכת האדם היא לבנות תמונת עולם הלוקחת בחשבון את התצפיות הידועות ואלו שהיו, כמו תצפיות אודות ליקויי חמה במהלך ההיסטוריה האנושית ותצפיות ששים ריבוא במעמד הר סיני וכיו"ב כדי לבנות תמונת עולם מדעית והתנהגותית מתאימה.